תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    תיקון 16 לחוק החברות החדש וייעול הליכי אכיפת הרשות לניירות ערך

    תחום / תואר:
    מחיר: 220.00₪
    מספר מילים: 6104
    מספר מקורות: 19
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    תיקון 16 לחוק החברות החדש וייעול הליכי אכיפת הרשות לניירות ערך


    תוכן העניינים

    מבוא 2
    חוק החברות החדש 4
    ועדת גושן 5
    תיקון 16 לחוק החברות 6
    הדירקטוריון 6
    ועדת ביקורת 8
    תיקון 16 וחוק ייעול הליכי האכיפה ברנ"ע 10
    אחריות נושאי משרה 12
    אחריות הדירקטורים בתאגיד 12
    אחריות חברי הדירקטוריון 12
    דירקטור חיצוני ודירקטור רגיל 13
    חובת הזהירות של נושאי משרה בתאגיד 14
    ביקורת 16
    סיכום 18
    רשימת מקורות 20


    מבוא
    תיקון 16 לחוק החברות , נחשב לתיקון המשמעותי ביותר שנערך בחוק החברות, החל מראשית חקיקתו בשנת 1999, אשר אומצו בו שורה של הוראות חוק קוגנטיות והוראות חוק וולונטריות לקיומו של ממשל תאגידי נאות, בעיקר לנוכח המשברים הפיננסיים בעשור האחרון ובייחוד משבר הסאב-פריים שהתפתח בכלכלה האמריקאית בשנת 2008 .
    מטרתו של תיקון 16 לחוק החברות, הוא החלשת השפעתם של בעלי השליטה ואת כוחם באישור עסקאות עם החברה ובכך, להתמודד עם בעיית הריכוזיות בשוק ההון. תיקון 16, גם שם לו למטרה לחדד את תחומי האחריות הנפרדים של האורגנים בחברה, תוך הקפדה על עצמאותו של הדירקטוריון, אך גם הגברת כוחם של בעלי מניות המיעוט .
    חוק החברות , שנכנס לתוקפו בתחילת המילניום, כלל כבר בעת כניסתו, הוראות חוק רבות העוסקות בממשל התאגידי. במקביל לכניסת החוק, פרסם ארגון ה-OECD עקרונות לממשל תאגידי נאות, שאומצו על ידי מדינות מערביות רבות, בין אם בקודם לממשל תאגידי ובין אם בחקיקה .
    על רק ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים, מונתה בישראל ועדה ציבורית – ועדת גושן, על ידי הרשות לניירות ערך, שמטרתה העיקרית הייתה בחינת הצורך בקיומו של קוד ממשלתי תאגידי בישראל, תוך מתן המלצות ודרכים ליישומו. מסקנות ועדת גושן שפורסמו בסוף שנת 2006, כללו בתוכן את מאפייני שוק ההון הישראלי הריכוזי, בנוסף לעקרונות ממשל תאגידי שאומצו במדינות שונות .
    ועדת גושן, התמקדה במספר נושאים עיקריים : הרכב ועבודת הדירקטוריון; הרכב ועבודת ועדת הביקורת; אישור עסקאות עם בעלי שליטה; יצירת מנגנוני בקרה נוספים (אכיפה פנימית, כתבי הצבעה והצהרת מנהלים); דרישות מגופים מוסדיים; כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך.
    תיקון 16 לחוק החברות, שאושר בכנסת במהלך שנת 2011, וקיבל את הכינוי "ייעול הממשל התאגידי", הוא שלב חשוב בהעמקת עקרונות הממשל התאגידי, בעיקר כשמדובר בחברות ציבוריות, אם כי קיימת התייחסות מסוימת גם לעניין החברות הפרטיות. משבר הסאב-פריים בארה"ב בשנת 2008, אשר גרם למשבר כלכלי גלובלי, הגביר את המגמה שיש להעמיק ולהטמיע את כללי הממשך התאגידי, בין אם כהוראות קוגנטיות, כאלו שלא ניתן להתנות עליהן, ובין יצירת קוד התנהלות הוגן לחברות, תוך שימת דגש על חברות ציבוריות ושאיפה להגן על בעלי מניות המיעוט בעסקאות עם בעלי השליטה .
    תיקון 16 לחוק, מתמקד במספר נושאים ביניהם, הדרכים להגברת עצמאותו של הדירקטוריון, בין אם מדובר בחברה ציבורית, ובין אם חברה פרטית. בנוסף, כולל התיקון גם התייחסות מפורטת לעניין תפקודם ועצמאותם של הדירקטוריון וועדת הביקורת בחברה, תוך קביעת שורה של הוראות קוגנטיות לצדן של הוראות וולנטריות לאימוץ על ידי החברה וכל זאת תוך שימת דגש על תפקוד נאות של הדירקטוריון ופיקוח על עסקאות בעלי שליטה .
    עבודה זו, עוסק בהתפתחות הממשל התאגידי בישראל, תוך סקירה מרחיבה של תיקון 16 לחוק החברות והשפעתו על המגזר התאגידי בישראל. כמו כן סוקרת העבודה את יכולת האכיפה של הרשות לניירות ערך והשינוי שחל עקב כניסתו לתוקף של תיקון 16 לחוק. בנוסף, סוקרת העבודה את אחריות הדירקטוריון בתאגיד וחובת הזהירות של נושאי משרה בתאגיד, אף הם לנוגח כניסתו של תיקון 16 לחוק החברות.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: