תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הגורמים המשפיעים על עמדות של אנשים עם דיבור שוטף כלפי גמגום וכלפי אנשים מגמגמים

    מחיר: 94.00₪
    מספר מילים: 3024
    מספר מקורות: 35
    סוג הקובץ: doc
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה מסכמת
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    הגורמים המשפיעים על עמדות של אנשים עם דיבור שוטף כלפי גמגום וכלפי אנשים מגמגמים

    תוכן עניינים
    עמדות כלפי גמגום והגורמים המשפיעים על עמדות כלפי גמגום 3
    גמגום - הגדרה ומאפיינים 3
    סטראוטיפים ועמדות 5
    שאלוני עמדות 5
    מקור העמדות כלפי מגמגמים 6
    השפעות גיל ומגדר על עמדות כלפי מגמגמים 7
    מקורות 7

    עמדות כלפי גמגום והגורמים המשפיעים עליהן

    גמגום - הגדרה ומאפיינים
    במסגרת העבודה נבחן את הגורמים המשפיעים על עמדות של אנשים עם דיבור שוטף כלפי גמגום וכלפי אנשים מגמגמים. לעתים, הגמגום עשוי לעורר אצל המגמגם תחושות שליליות כגון מבוכה, פחד וחרדה. בנוסף, בשל האופן הבלתי-צפוי בו מופיע הגמגום, הוא עשוי לעורר אצל המאזין עצבנות, חוסר נוחות, מבוכה, רחמים והלם, ותחושות אלו עשויות בתורן להשפיע באופן ישיר על הדיבור של האדם המגמגם. לפיכך בסיטואציות חברתיות עשוי להתרחש היזון-חוזר שיחמיר את תופעת הגמגום (Bloodstein, 1969, Kalinowski & Saltuklaroglu, 2006).
    בנוסף לכך, נמצא כי גמגום יכול לפגוע באופן קשה ביכולת התקשורת של האדם המגמגם ולכך יש השלכות על חייו החברתיים ועל הצלחתו במגוון תחומים אישיים ותעסוקתיים. לצד זאת, ישנן דוגמאות למגמגמים שלמרות ההפרעה ממנה סבלו הגיעו להצלחה ואף לפרסום – לדוגמה, וינסטון צ'רצ'יל, מדינאי בריטי שנודע בנאומיו הכריזמטיים, סבל מגמגום ונהג לתרגל את נאומיו ותשובות לשאלות ולביקורת באופן מפורט כדי להמנע מגמגום בציבור (Büchel & Sommer, 2004).
    למעשה, הגמגום הוא הפרעת תקשורת התפתחותית המאופיינת בחזרות, חסימות והארכות של צלילים או מילים המתרחשים בצורה לא-רצונית ושוברים את שטף הדיבור הנורמלי. אדם מגמגם עשוי לנהל שיחה בצורה נורמלית וללא הפרעה ובאופן מפתיע לפתוח בחזרות על הברות מסוימות או בהארכת צלילים, ולאחר הגמגום לחזור לדיבור שוטף. בזמן הגמגום, לתופעות האקוסטיות לעתים מתווספות התנהגויות משניות, כמו זריקת ראש, מצמוצים, עיוותי פנים, חריצת לשון ועוד. התנהגויות אלו נקראות לעתים התנהגויות "מאבק" (Guitar, 2013, Ratner & Tetnowski, 2014).
    ישנו גמגום התפתחותי שאינו מערב פגיעות נוירונליות עקב תאונות למשל, וישנו גמגום נרכש לאחר פגיעה נוירונלית כגון שבץ או פגיעת-ראש. גמגום התפתחותי מופיע לרוב בילדים בגילאי 2 עד 5 וגמגום נרכש יכול להופיע במגוון גילאים. נהוג להבין ולהבחין ביניהם (Max et al., 2019).
    ישנם גם הבדלים קליניים בהצגה של סוגי הגמגום השונים. גמגום התפתחותי מופיע יותר בתחילת מילים או בתחילת משפטים, במילים ארוכות או בעלות משמעות או בתרכיבי סינטקס מורכבים, וכולל את ההתנהגויות המשניות בתדירות גבוהה יותר. במבדקים חוזרים, בהם נדרש המגמגם לחזור על קטעי קריאה למשל, יורדת תדירות הגמגום ההתפתחותי אך לא תדירות בגמגום הנרכש. גמגום נרכש נוטה להופיע בצורה אקראית. לצד זאת, אין אבחנה ברורה בין סוגי הגמגום ועשויה להופיע חפיפה בניהם, במיוחד במקרים של פגיעת ראש בילדות (Andrews et al., 1983, Ciabarra, 2000, Ratner & Tetnowski, 2014). גמגום נרכש הוא תופעה נדירה ובעבודה זו נעסוק בגמגום התפתחותי בלבד (Ciabarra, 2000, Kalinowski & Saltuklaroglu, 2006).
    גמגום התפתחותי הוא הפרעה שכיחה ממנה סובלים כ-1% מהאוכלוסיה, ללא השפעה ידועה של מוצא או מעמד סוציואקונומי על שכיחות ההפרעה. גמגום מופיע באופן דומה במגוון תרבויות וחברות בעולם כולו (Bloodstein, 1969, Yairi & Ambrose, 1999, Ratner & Tetnowski, 2014). בעוד שגמגום מופיע אצל כ-5% מהאוכלוסיה כילדים, כ-80% מהסובלים ממנו מתגברים על הבעיה משך תקופת הילדות בכוחות עצמם או באמצעות סיוע של קלינאי תקשורת. כלומר, ההפרעה נמצאת בשכיחות גבוהה יותר בילדים מאשר במבוגרים. כמו כן נמצא קשר שמגדר משפיע על שכיחות התופעה: גמגום שכיח פי שניים ויותר בגברים מבוגרים בהשוואה לנשים. Yairi & Ambrose (1990) סבורים כי הקשר בין מגדר לגמגום קיים בשל העובדה כי ילדות מתגברות על גמגום בשכיחות גבוהה יותר מילדים, והשערה זו נתמכת בכך שגמגום מופיע בילדות ובילדים בשכיחות דומה (Porfert & Rosenfield, 1978, Yairi & Ambrose, 1999).

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: