הנצחת נשים בחברה

פרק 1- מבוא 3

פרק 2- מאפיינים תיאורטיים להנצחת נשים בישראל 

פרק 3-  נשים ומגדר בהיסטוגרפיה היישובית

פרק 4- רקע על נשים בארגוני הביטחון או ריגול 

פרק 5- תרבות הזיכרון וההנצחה בראשית היישוב 

פרק 6- אנדרטאות והנצחת נשים בישראל

פרק 7- מקרה בוחן חנה סנש

פרק 8- מקרה בוחן שרה אהרונסון

פרק 9- דיון ומסקנות 

ביבליוגרפיה 

מבוא

תפיסת העולם הפמיניסטית אשר מפרשת את המציאות החברתית בכל הקשור לחייהן ומעמדן של נשים בחברה, הביאה אתה את חקר היסטוריה של נשים אשר החל לפרוח בארצות הברית ולאחר מכן עברה לארץ ישראל. תפיסת אופי הפעולה של נשים בעבר בחברה בכלל, ובפן הצבאי בפרט, לא תמיד בלט מאחר והתרומה הצבאית או הגבורה הלאומית למען המדינה או למען החברה, היו שייכים לאוכלוסייה הגברית. מעבר לכך, דווקא בגלל שמקומן הטבעי של הנשים הוא במתחם הביתי ולא באזור הלוחם והנאבק על עקרונות או על אמונות, הנצחתן מעולם לא הועלתה בהיסטוריוגרפיה. כל זאת היה נכון עד לפני כמה עשרות שנים, המחקר אודות גברותן של נשים בהיסטוריה של החברה וחדירתן לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי ובהמשך גם להנצחה הפך לנושא בפני עצמו בסדר היום הציבורי.

בעבודה זו אבחן את הנצחת הנשים בחברה היהודית בישראל,  המחקר שלי יעסוק בדרך שבה דמותן של נשים נבנתה והצטיירה בעיני החברה היהודית בתקופת היישוב וכן בעיני ההיסטוריונים והחוקרים אשר תיעדו זאת.[1]\

בעבודה אציג את ההשתנות לאורך זמן של הזיכרון הקולקטיבי וההנצחה, החל מהגל הראשון של הפמיניזם בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 שבהם החלו להופיע תנועות מאבק לשוויון ובהמשך את גל הפמיניזם השני משנות ה- 60 ועד שנות ה-80 של המאה ה-20 אשר הרחיב את מאבק לשוויון זכויות נשים לתחומי חיים נוספים, כגון: מיניות, משפחה, קיפוח והדרה בחוק ובאופן לא  רשמי. באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 היו ארבעה תחומי עניין  מרכזיים של נשים: אידיאלים של נשיות, וביוגרפיות של נשים יוצאות דופן, תנועות נשים ומעמד כלכלי חברתי של נשים.[2]

בעבודה זו אציג גם את ההבחנה בין נשים בארגוני מגן והנצחתן לבין נשים בתפקידים אחרים, אבחן כיצד נשים לוחמות התברגו לתפקידי מפתח בארגוני ריגול ובכוחות הביטחון שהייתה מוגבלת היסטורית, אציג את האידיאולוגיה העיקרית בדבר השוויון בין המינים, ההתקדמות המשמעותית שנעשתה במהלך השנים לקידום שוויון מגדרי, שילובן והנצחתן של נשים לוחמות בכוח המגן המורכב ביותר.[3]

.

בעבודה ארצה לבסס את הניתוח המגדרי של חנה סנש[4] ושרה אהרונסון,[5]  ומקרי בוחן אשר יאפיינו את אופי תהליך חדירתן לזיכרון הקולקטיבי בחברה. בנוסף אבחן את דפוסי הנצחתן בישראל ואבדוק באם יש גישה תיאורטית מסוימת לכך שדמות נשית אחת מונצחת יותר או נכנסה מהר יותר לתודעה הישראלית לעומת האחרת. מעבר לכך, אנתח את הגישה של החברה כלפי ההרואיות של שתי נשים בולטות אלה, מעצם היותן נשים זכורות ולא גברים.

במקרי הבוחן אנתח אודותיהן ותרומתן של חנה סנש ושרה אהרונסון בארץ ישראל ואתאר כיצד היוו כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה היישובית והתפתחות החברה היהודית בישראל. סיפורן של שתי נשים שחרפו את נפשן בעבור ערכים, אידיאלים ואהבת האדם בתקופות היסטוריות לא פשוטות, בתקופות שבהם נשים במרחב הגברי היו אמורות לציית לחוקי הסביבה כפי שלימדו אותן מילדותן. שתי נשים אלו מאופיינות כדמויות בולטות שפעלו במרחב הציבורי, וזכו להנצחה והיסטוריה פופולאריים, סיפורן מהווה הנגשה בהבניית הזיכרון הישראלי, הציוני והקולקטיבי בהנצחת נשים ומציג את הלך הרוח של הדרת הכבוד הלאומית. בבחינת קריטריונים דומים לדמותן נראה כי מדובר בשתי נשים שאינן צייתניות המונעות מערכים ואידיאולוגיה,  אשר התברגו לארגונים יהודיים מוסווים מצילי חיים ועסקו בריגול למען מדינת ישראל. לשתיהן היו סוכני זיכרון שתיעדו את סיפורי גבורתן בסיפור נרטיבי עם משמעות רחבה שהטמיעו אותם בזיכרון הקולקטיבי הציבורי בהנצחת יחיד.  לשתי הדמויות היה סוף זהה, שתיהן נתפסו, ומצאו את מותן בנסיבות שונות.

שאלת המחקר שלי היא כיצד בא לידי ביטוי הנצחת נשים בתודעה הישראלית מקרה בוחן חנה סנש ושרה אהרונסון, והשתנות לאורך זמן?

החקירה תתבצע באמצעות ניתוח הספרות המחקרית בנושא הנצחת נשים וניתוח מגדרי של הגיבורות על רקע תרומתן למאבק של מדינת ישראל על ריבונותה והגנתה. בסקירה הספרותית אתבסס על המאמר הבולט של מרגלית שילה בנושא נשים, מגדר ותולדות היישוב היהודי בארץ: הישגים ויעדים.[6]

כמו כן, אבדוק את הנצחת הנשים בישראל ואת גיוסן לצבא תוך התבססות על המחקר של יהודית באומל הנצחת נשים בישראל.[7] בהמשך אבחן בכל פרק בנפרד את מקרי הבוחן – הרקע הכללי של קורות חייהן, הניתוח המגדרי של חדירתן לזיכרון הקולקטיבי והנצחתן.

אסיים את העבודה בפרק סיכום ומסקנות כדי להגיע למסקנה הכוללת של אופי עיצוב דמותן כגיבורות לאומיות בחברה הישראלית.