הקולוניאליזם האירופי, רעיון יישום והתנגדות – התערוכות הקולוניאליות

הקולוניאליזם האירופי: רעיון יישום והתנגדות (10925)

עבודה סמינריונית

התערוכות הקולוניאליות

תוכן העניינים

פרק 1 מבוא ___________________________________ 3-4
פרק 2 הקולוניאליזם האירופי ______________________ 5-7
2.1 רקע כללי סיבות ומאפיינים
2.2 בעיות ואתגרים שעמדו בפני המעצמות הקולוניאליות
פרק 3 מערכת התעמולה הקולוניאלית _______________ 8-12
3.1 יעדים ומטרות
3.2 אמצעי תעמולה
פרק 4 התערוכות הקולוניאליות ___________________ 13-17
פרק 5 ניתוח מסקנות וסיכום _____________________ 18-19
רשימה ביבליוגרפית ומקורות ________________ 20-21

פרק 1

מבוא

רקע
תופעת הקולוניאליזם הינה תופעה שהחלה עוד בשלהי המאה ה-15, במסעות הגילוי ביבשת אמריקה ובאיתור דרכי מסחר למזרח הרחוק.
אך בשלהי המאה ה-19, החל גל קולוניאלי נוסף וגדול יותר, בו מעצמות אירופיות כגון בריטניה, צרפת, בלגיה, פורטוגל, הולנד ועוד, החלו בהשתלטות על טריטוריות מעבר לים - בעיקר ביבשת אפריקה, ביבשת אסיה וביבשת אמריקה, אך גם באיי האוקיינוס השקט ובאוקיאניה, תוך הקמת מערכת שלטונית חדשה והתיישבות בשטחי הטריטוריה (השמשוני-יפה & חזן & קרן, 2002).
המירוץ הקולוניאלי של המעצמות היה כרוך בהוצאות כלכליות כבדות ובאובדן חיי אדם, והמעצמות האירופאיות חששו כי העול הכלכלי והאבדות יטו את דעת הקהל במדינות האם נגד ההתפשטות הקולוניאלית של המעצמות (ג'יניאו, 2010).
בנוסף לכך, גם האדישות שפשתה במדינות האם כלפי המפעל הקולוניאלי, הטרידה את השלטונות, שכן האדישות הייתה יכולה להביא להעדר השקעות של מעבר לים של אזרחים, לחוסר נכונות לקנות מוצרים מיובאים מהמושבות, ולחוסר מוטיבציה של אוכלוסיות איכותיות לשרת במושבות.
בשל כך שלטונות המעצמות נקטו במערכת תעמולה מגוונת ורחבה שמטרתה הייתה להעניק צידוקים למפעל הקולוניאלי מחד ולהגביר את התעניינות האזרחים במדינות האם במושבות האימפריה שמעבר לים מאידך (Mackenzie, 1984).
לאחר מלחמת העולם הראשונה מערכת התעמולה הקולוניאלית שודרגה ועשתה שימוש רחב יותר במגוון אמצעים נוספים לטובת הפצת מסרים אימפריאליים.
מלחמת העולם הראשונה חיזקה את עמדת התיזה האימפריאליסטית שראתה בהרחבת האימפריה ביטוי למימוש האינטרס הלאומי, הן בשל המעמד הבינלאומי אותו יכולה האימפריה לרכוש ככל שתתקדם בכיבושיה, והן בשל התרומה של המושבות למאמץ המלחמתי של המדינות, תרומה שמתבטאת במשאבים חומריים לצד במשאבים אנושיים. כך לדוגמא, כ-175 אלף חיילים ממושבות קולוניאליות שונות לחמו בשורות צבא צרפת במלחמת העולם הראשונה וכ-30 אלף מהם אף נהרגו.
הפיכת הרעיון הקולוניאלי לרעיון לאומי היה רעיון שעמד לנגד עיני המעצמות האימפריאליסטיות עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, אך לאחר המלחמה עלתה ההכרה בצורך לנקוט גישה שיטתית ויעילה כדי להטמיע רעיון זה בקרב האזרחים, וככל שהשאיפה להצלחה במירוץ הקולוניאלי עלתה, כך הלכה ושודרגה מערכת התעמולה הקולוניאלית.

בעבודה זו ברצוני לבחון כיצד מערכת התעמולה שירתה את האימפריות הקולוניאליות.
מדוע היה צורך במערכת תעמולה כה גדולה ומגוונת?
מדוע היא הלכה והשתכללה?
מה מערכת זו כללה?
מה היו מטרותיה?
והאם הן הושגו וכיצד?
ובמילים אחרות ותוך התמקדות באפיק השפעה אחד של מערכת התעמולה הקולוניאלית -
מהו הקשר בין מערכת התעמולה הקולוניאלית לפריחת הקולוניאליזם במאה ה-19?
ומהו מקומן של התערוכות הקולוניאליות הגדולות בפריחה זו?

השערת המחקר
השערת המחקר שלי היא שבכדי להמשיך ולהניע את המפעל הקולוניאלי ובכדי להמשיך ולהגדיל אותו על רקע המירוץ הקולוניאלי של שאר המעצמות, על האימפריות היה להזין את מפרשי המערכה הקולוניאלית ברוח חדשה שבראש ובראשונה תנפץ את האדישות שהחלה לפשות בקרב האזרחים, תגרום להם להתעניין במפעל הקולוניאלי ותגביר את ההשקעות בקולוניות לצד הגדלת הצריכה מן הקולוניות, ובנוסף לכך תניח צידוקים למחיר הכבד כגון מיסים ואבדות בנפש, אותו משלמים האזרחים עבור השאיפות הקולוניאליות של השלטון.
כלומר, השערת המחקר היא שככל שהמירוץ הקולוניאלי גבר, ככל שהאימפריות שלא השתתפו במירוץ הקולוניאלי כגון ארצות הברית וברית המועצות הציגו עמדות ביקורתיות יותר כלפי המפעל הקולוניאלי, וככל שתנועת ההתנגדות בקולוניות עצמן הלכה ולבשה פסים אלימים שהביאו ליותר אבדות בנפש - עלה הצורך להגביר ולשדרג את מערכת התעמולה הקולוניאלית במדינות האם ולגייס תמיכה עבור הרעיון הקולוניאלי והפיכתו לאינטרס לאומי.