תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    ויסות התנהגותי: השוואה בין גני ילדים המחנכים בשיטת מונטסורי לגני ילדים פרטיים וקונבנציונליים

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 349.00₪
    מספר מילים: 2364
    מספר מקורות: 17
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה מסכמת
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    ויסות התנהגותי: השוואה בין גני ילדים המחנכים בשיטת מונטסורי לגני ילדים פרטיים וקונבנציונליים

    תוכן עניינים
    ויסות עצמי (self-regulation) 3
    התפתחות הוויסות העצמי בגיל הרך 4
    עקרונות החינוך המונטסורי 5
    עקרונות החינוך הרגיל 6
    חינוך מונטסורי ו-וויסות עצמי 7
    ההבדל בין חינוך מונטסורי לחינוך רגיל בהיבטים של וויסות עצמי 7
    ביבליוגרפיה 9

    ויסות עצמי (self-regulation)
    כבר מגיל הינקות ובשנותיהם הראשונות, מפתחים ילדים מפתחים יכולת לווסת רגשות והתנהגות. ההתפתחות הזו של מנגנוני הוויסות העצמי נחשבת לחוליה מקשרת חיונית בין גורמים שונים כגון תכונות גנטיות מולדות, התנסויות בראשית החיים ותפקוד כאדם בוגר בחברה (Eisenberg et al., 1995, 2001; Fonagy & Target, 2002; בתוך: ברגר, קופמן והניק, 2008). הוויסות העצמי לדוגמה, תורם בהמשך החיים למרכיבים מוטיבציוניים שונים, בין היתר למוטיבציה פנימית, מסוגלות עצמית ומתן ערך למשימה (Pintrich, Roeser & De Groot, 1994; בתוך: ליכטינגר, 2012).
    המונח 'ויסות עצמי' (self-regulation) נחקר רבות במהלך השנים. בנדורה (Bandura) שהיה חלוץ בתחום חקר הוויסות העצמי הגדיר את המונח, כיכולת של הילד לחינוך עצמי, הכוונה עצמית, וויסות מוטיבציה והיכולת ללמוד לחשוב על מה שלומדים (Bandura, 1994; In: Ervin, Wash & Mecca, 2010). על פי Bronson (2000), הוויסות העצמי הוא צרוף של תהליכים פסיכולוגיים שונים, אשר מאפשרים לילדים להתנהל ולהגיב באופן אשר יהיה מותאם לסביבה שבה הם נמצאים. באופן כללי ניתן להגדיר ויסות עצמי, ליכולת להיענות להוראה או לבקשה, ליזום התנהגות או לחדול ממנה בהתאם לנסיבות, להתאים את העוצמה, התדירות ומשך הזמן של פעולות מילוליות ומוטוריות בסביבה החברתית והחינוכית, לדחות סיפוקים (כאשר אנחנו רוצים להשיג חפץ כלשהו או מטרה נחשקת), לנקוט בהתנהגות חברתית מקובלת או נאותה בהיעדר ניטור חיצוני, לווסת תגובות ותגובתיות רגשית ועוד (Fonagy & Target, 2002; Kopp, 1992; Thompson, 1994; Vaughn, Kopp & Krakow, 1984; בתוך: ברגר, קופמן והניק, 2008). על פי Thompson (1994), היכולת לוויסות עצמי קשורה גם ביכולת לנטר ולווסת קוגניציה, רגשות והתנהגות, וכן לפעול להשגתה של מטרה ולהסתגל לדרישות הקוגניטיביות והחברתיות של מצבים ושל נסיבות. לתפיסתו, כאשר מדובר בוויסות רגשי, הרי שהכוונה היא ברוב המקרים למאפייני עוצמה וזמן של התגובה הרגשית.
    היכולת של הפרט לשלוט ברגשות, לשלוט בהתנהגויות וכן בתהליכים קוגניטיביים היא מרכזית להתפתחותו, במיוחד לאור השינוי שחל בתפיסת התפקידים של המסגרת החינוכית, אשר אינה נחשבת יותר ככלי (טכני) להעברת ידע, אלא כבסיס לפיתוח כלים ללמידה לאורך החיים ולקידום של יכולות שיח ודיאלוגיה. על כן, הוויסות העצמי הופך להיות היבט אינטגרלי בלמידה והוא חיוני לא רק להתפתחות הקוגניטיבית של הפרט, אלא גם להתפתחות הרגשית והחברתית שלו (Bronson, 2000). בכל הנוגע לוויסות עצמי בגיל הרך ובגיל הגן, הרי שוויסות עצמי נתפס למעשה כאבן דרך מרכזית, וככזו היא מאפשרת קידום מוכנות אקדמית בהמשך הדרך (Ursache, Blair & Raver, 2012).

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: