יחידה 1: משחר האסלאם לאביב הערבי 5
1.1 מבוא: "המזרח התיכון" 5
1.2 ארץ האסלאם 5
האסלאם כדת וכמדינה 5
הנביא, יורשיו ותקופת ההתרופפות 6
אתגרים מבחוץ והממלוכים במצרים 7
1.3 האימפריה העות'מאנית - ארבע מאות שנות הוויה כל-אזורית 7
1.4 קורס "המבוא": שינויים בדרך ליצירת המזרח התיכון 8
1.5 המזרח התיכון בין מלחמות העולם 9
1.6 המזרח התיכון בימינו 9
1.7 סיכום: פיתולי הדרך אל "האביב הערבי" 9
יחידה 2: ראשית העת החדשה 10
2.1 המאה ה-18: לקראת מודרניזציה 10
כוחות מקומיים ושינויים בחברה 10
חידושים במרכז העות'מאני: סלים השלישי 12
2.2 פלישת נפוליאון בונפארטה למצרים 12
האיום של מעצמות מערב אירופה 12
נפוליאון בונפארטה במצרים 13
מורשת הפלישה ו"השאלה המזרחית" 14
יחידה 3: מוחמד עלי - אבי מצרים המודרנית? 14
3.1 מוחמד עלי והסדר הישן במצרים העות'מאנית 14
3.2 הרפורמות: חקלאות, תעשייה, חינוך 15
קרקע, השקיה וכותנה 15
תעשייה, תחבורה וחינוך 15
הצבא החדש וגיוס הפלאחים 16
3.3 החברה במצרים ומפעל הרפורמות 16
3.4 הצבא החדש: שאפתנות ומחירה 17
ערב, סודן ויוון 17
כיבוש סוריה והנסיגה הכפויה 18
3.5 סיכום: אבי מצרים המודרנית? 18
יחידה 4: מחמוד השני באסתנבול - מודרניזציה בתנאי מגננה 19
4.1 מבוא 19
4.2 הסדר הישן והתבוסות בבלקן 19
עלייתו של מחמוד השני וכוחות הסדר הישן 19
מלחמות רוסיה והמרידות בבלקן 20
4.3 חיסול היניצ'רים והצבא החדש 21
חיסול היניצ'רים 21
הצבא החדש ויועציו הזרים 21
4.4 הרפורמות: חינוך והשכלה, פתיחה למערב, מנהל וכלכלה 22
חינוך, תרגום ודיפלומטיה 22
ריכוז הכוח והכלכלה 22
4.5 חזיתות החוץ והנסיגה 23
4.6 סיכום חלק ב: מורשת "חיפוש העוצמה" 23
יחידה 5: שינויים וחידושים - התנזימאת באסתנבול ובאזור 24
5.1 מבוא: האימפריה בהנהגת אנשי התנזימאת 24
5.2 מוסטפא רשיד פאשא: ראשית התיקונים וההתנגדות להם 24
5.3 מלחמת קרים 25
5.4 השלב השני של התנזימאת, 1871-1856 25
צו הרפורמות ומניעיו 25
התיקונים בין ההצהרות למציאות 26
5.5 התנזימאת ברחבי האימפריה 26
המחוזות האירופיים וצמיחת הלאומיות 26
סוריה רבתי בין מרכוז למרי 27
עיראק וחצי האי ערב 27
5.6 סוף עידן התנזימאת 28
יחידה 6: מצרים תחת אסמאעיל - הדרך לאירופה? 29
6.1 מבוא: אירופיזציה מהירה ומחירה 29
6.2 הנהגתם של יורשי מוחמד עלי 29
עבאס 29
סעיד 29
אסמאעיל: מפאשא לח'דיו 30
6.3 הכלכלה - שאפתנות, מאמץ יתר, פשיטת רגל 30
6.4 מערכות הפנים - מצריזציה, התמערבות, פתיחות 31
מנהל ומוסדות ייצוג 31
החברה, הזרים והעיור 31
תרבות, עיתונות וחינוך 32
6.5 אסמאעיל באפריקה 32
6.6 התמוטטות, מחאה, כיבוש 32
6.7 התנזימאת ואסמאעיל - סיכום ביניים 33
יחידה 7: הלאומיות המצרית - התגבשות תודעה לאומית מצרית ייחודית 34
7.1 מבוא 34
7.2 הרקע לצמיחת הלאומיות המצרית 34
מצרים כמדינה ומשטר הכיבוש הבריטי 34
החברה המצרית וגילוי העבר הפרעוני 35
7.3 הרקע להתעוררות תפיסת ריבונות העם במצרים 35
משכילים, עיתונות וסטודנטים 35
קאסם אמין ומעמד האישה 36
המודרניזם האסלאמי: אל-אפגאני ומוחמד עבדה 36
7.4 ראשית המחשבה הלאומית המצרית 36
תקריות טאבה ודנשוואי 37
מוסטפא כאמל והלאומיות העל-מצרית 37
אחמד לוטפי אל-סייד והמצריות 38
7.5 הזירה הפוליטית: סעד זגלול והאספה המחוקקת 38
יחידה 8: הלאומיות התורכית 39
8.1 מבוא: בין הלאומיות התורכית למצרית 39
8.2 העות'מאנים הצעירים ושורשי הלאומיות התורכית 39
אבראהים שינאסי, נאמק כמאל וזיא פאשא 39
האידאולוגיה של העות'מאנים הצעירים וביטול החוקה 40
8.3 שלטונו של עבד אל-חמיד 40
8.4 התורכים הצעירים והלאומיות המודרנית 41
מהפכת יולי 1908 והדחת עבד אל-חמיד 42
מלחמות הבלקן וניצחון הצנטרליסטים 42
8.5 סיכום: התורכים הצעירים והלאומיות 43
יחידה 9: הלאומיות הערבית 44
9.1 הלאומיות הערבית המודרנית 44
9.2 ראשית צמיחת הערביות 45
משכילים נוצרים ומודרניזציה של השפה 45
תדמית חדשה של העבר הערבי 45
אל-כואכבי והפנייה אל הערבים הנוצרים 46
9.3 הלאומיות הערבית - ראשית הפעולה 47
מהפכת התורכים הצעירים והתארגנות האגודות 47
יחידה 10: מדינות נוספות: לאומיות, זהות, הגדרה עצמית 48
10.1 מבוא 48
10.2 הלאומיות האיראנית ו"המהפכה החוקתית", 1911-1905 49
מרד הטבק וצמיחת הקואליציה הלאומית 49
המהפכה החוקתית ושקיעתה 50
10.3 תנועות לאומיות שנכשלו: הארמנים והכורדים 50
10.4 מאסלאם לייחודיות: והאביה, סנוסיה, מהדיה, המולא הסומלי 51
הווהאביה בערב והסנוסיה בלוב 51
המהדיה בסודן והמולא הסומלי 52
10.5 "המרוץ על אפריקה", המזרח התיכון ואתיופיה 52
יחידה 11: מלחמת העולם הראשונה - הממד הצבאי 53
11.1 הרקע המדיני ופרוץ המלחמה 53
הברית עם גרמניה והכניסה למלחמה 54
ההסכמים החשאיים לפירוק האימפריה 54
11.2 הקרבות והכיבוש 55
שלב א: הסתערויות ומחטפים אסטרטגיים 55
שלב ב: הקיפאון והמרד הערבי 56
שלב ג: ההכרעה והקריסה 57
יחידה 12: מלחמת העולם הראשונה - ההיבט הדיפלומטי 57
12.1 מבוא 57
12.2 האסלאם העות'מאני והלאומיות התורכית במלחמה 57
12.3 המלחמה והלאומיות המצרית 58
החברה המצרית תחת משטר המלחמה 58
מהפכת 1919 59
12.4 המלחמה והערביות 59
תכתובת מק-מהון חוסין 60
סייקס-פיקו והצהרת בלפור 60
12.5 המרד, הערביות, והמאבק על סוריה 61
ממשלת פיסל והמאבק על סוריה 61
יחידה 13: עיצוב מפת המזרח התיכון של ימינו 62
13.1 מבוא 62
13.2 חבר הלאומים ושיטת המנדטים 62
מן ההגדרה העצמית אל שיטת המנדטים 63
13.3 הצרפתים ויצירתן של לבנון ושל סוריה 63
13.4 הבריטים: עיראק, ארץ ישראל ועבר הירדן 64
עיראק, מן המרד אל המלכת פיסל 64
ארץ ישראל, מסוריה הדרומית אל כתב המנדט 64
13.5 מצרים: מפרוטקטורט ל"עצמאות" ולחוקה 65
13.6 חצי האי ערב והשתלטות בית סעוד 65
13.7 תימן: עצמאות והמשך ההסתגרות 65
13.8 בריטניה ואמירויות המפרץ הפרסי 66
13.9 תורכיה: התקוממות לאומית ועצמאות 66
מלוזאן אל הכמאליזם 66
13.10 פרס: ממשברים לעצמאות 67
13.11 אחרית דבר 67
1.1 מבוא: "המזרח התיכון"
היחידה נפתחת בבירור מושגי של שם האזור. עיון במילונים, בלקסיקונים ובאנציקלופדיות מלמד שאין הגדרה טריטוריאלית מוסכמת ל"מזרח התיכון". מילון וובסטר, מילון אבן שושן, הלקסיקון הפוליטי של המזרח התיכון במאה העשרים בעריכת יעקב שמעוני והאנציקלופדיה בריטניקה מציעים כל אחד תיחום אחר. יש הכוללים באזור את אפגניסטן ומוציאים ממנו את מצרים, ויש המרחיבים אותו עד מרוקו ואלג'יריה ורואים באיראן ובתורכיה מקרי גבול. המסקנה היא שאין זה מונח גיאוגרפי מוסכם כמו "צפון אמריקה" או "דרום מערב אסיה", אלא ביטוי למציאות פוליטית היסטורית המשתנה עם הזמן.
מקורו של השם באירופה. במשך מאות שנים כינו האירופים את האזור "המזרח", ה"אוריינט" או ה"לבנט", ועם התפשטות האימפריאליזם האירופי המודרני נעשה המונח סתמי. בסוף המאה ה-19 החלו להשתמש במושגים "המזרח הקרוב" ו"המזרח הרחוק", ובשנת 1902 טבע אדמירל אמריקני במאמרו את המושג "המזרח התיכון" בהתייחסו למרחב שבין חצי האי ערב להודו. כמה שנים לאחר מכן אימץ אותו העיתון הלונדוני "טיימס" וכן ממשלת בריטניה, ותוך שנים מעטות נכנס לשימוש נרחב. הקורס מתמקד במרחב המכונה בערבית אל-משרק ואינו עוסק במדינות המגרב. כותביו מדגישים שאין להבין את תולדות המזרח התיכון בעת החדשה בלא ההכרה בכך שהוא גם חלק מארץ האסלאם.
1.2 ארץ האסלאם
האסלאם כדת וכמדינה
האסלאם הוא דתם של כתשעים אחוז מתושבי המדינות הנדונות בקורס, ובמשך עשרות דורות שימש להם מסגרת רעיונית כוללת. כמו היהדות הוא דת הלכה, המציעה למאמיניה תשובות לכל שאלות חייהם ובכללן שאלת אופן ההתארגנות הפוליטית. האסלאם צמח משחר ימיו הן כדת הן כסדר מדיני מתממש, והמסגרת הטריטוריאלית של סדר זה הוגדרה "ארץ האסלאם" (דאר אל-אסלאם). לפי התפיסה הסונית עומד בראש השלטון ממלא מקומו של הנביא, הח'ליפה, שתפקידו ליישם את החוקים הנובעים מן הקוראן. במרוצת הזמן התפתחו חוקי השריעה, ההלכה המוסלמית המקיפה את מכלול חיי המאמין ומשלימה את החקיקה החסרה בקוראן. מן התפיסה האידאלית הזאת נגזרו כמה קביעות פוליטיות: העולם נחלק ל"ארץ האסלאם" ול"ארץ המלחמה" (דאר אל-חרב); ההבחנה הלגיטימית היחידה היא בין מוסלמי ללא מוסלמי; ויהודים ונוצרים נהנים ממידה של סובלנות כנתינים מדרגה שנייה החייבים במס גולגולת. עקרון האחדות הפוליטית של אומת המאמינים כמעט לא מומש, ומראשית האסלאם ניכרו חלוקות ומדינות אסלאמיות נפרדות.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
