עבודה סמינריונית בקורס:
קניין רוחני
בנושא:
מאת:
ת"ז:
המנחה:
מבוא 3
עוולת דילול מוניטין 10
דוקטרינת הדילול 11
יסודות עוולת הדילול 11
אכיפת ההפרה 13
מניעת דילול סימן מסחר 13
דוקטרינת הדילול - מסגרת נורמטיבית 14
ענף ההקלשה של דוקטרינת הדילול 16
שימוש בסימן מסחר מדלל והרווחים הנצמחים מן הסימן המדלל 17
דוקטרינת הדילול – פוזיטיביזם משפטי 19
דילול סימני מסחר ונחלת הכלל 28
דין מצוי - הפסיקה בישראל 29
משפט משווה 33
אנגליה 37
גרמניה 38
צרפת 39
סיכום 41
ביבליוגרפיה 43
"קוקה-קולה", למשל, מהווה דוגמה מובהקת לסימן מסחר מוכר היטב. באופן פשטני ניתן לומר שאם חברה חקיינית תקרא לעצמה למשל" קוקה קוקה" זה ידלל המוניטין של קוקה קולה.
ייעודו של סימן המסחר הוא לאפשר את זיהויו של סימן מסוים עם מוצר מסוים, בצורה בה צרכן המבחין בסימן יכול להשליך על ממנו על טיב המוצר אותו הוא צורך. הסימן מאפשר לצרכן להבחין בין עסק לעסק מתחרה. בכדי לרשום סימן כסימן מסחר, עליו להיות בעל אופי מבחין, כלומר לא רק כללי או תיאורי . לאחר רישומו בפנקס, ניתנת לבעל הסימן זכות קניינית להשתמש בו באופן בלעדי ולמנוע את שימושו בידי אחרים. סימן המסחר זוכה להגנה למשך אחת-עשר שנים, אך ניתן להאריך הגנה זו ללא הגבלה.
סעיף 1 לפקודת סימני המסחר מגדיר שלושה סוגים של סימן מסחר – סימן מסחר, סימן מסחר רשום וסימן מסחר מוכר היטב. סימן מסחר רשום וסימן מסחר מוכר היטב מוגנים על פי פקודה זו, אבל סימן שאינו רשום יבסס תביעתו על עילות שונות, בעיקר עילת "גניבת העין". אף על פי כן, תביעה בגין הפרת סימן מסחר הינה בעלת יתרונות רבים, גם עקרונית וגם פרוצדוראלית, ביחס להליכים משפטיים בגין עילות אחרות.
סעיף 1 לפקודה מגדיר מהו סימן מסחר מוכר היטב:
"סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק"
מעמד זה יוענק על פי רוב לסימני מסחר שהתפרסמו מאוד והגיעו להכרה בינלאומית נרחבת. "קוקה-קולה", למשל, מהווה דוגמה מובהקת לסימן מסחר מוכר היטב.
הבעלים של סימן מסחר רשום הוא בעל זכות לשימוש ייחודי בסימן ביחס למוצרים או שירותים לגביהם הוא רשום. ולכן שימוש בסימן זהה או דומה עד כדי הטעייה על ידי אדם אחר ללא הרשאה, מהווה הפרה של סימן המסחר. במקרה כזה מספיק להוכיח כי הסימן רשום בפנקס סימני המסחר ואין צורך להוכיח כי הסימן בעל מוניטין בקרב הציבור, אין אפילו צורך להוכיח כי הציבור מתבלבל בפועל בין הסימנים, אלא רק כי הם דומים. סימן מסחר מוכר היטב שנרשם יעניק לבעליו שימוש בלעדי בו גם בנוגע לטובין שאינם מאותו הגדר, במידה ונעשה בסימן הרשום שימוש שעשוי לפגוע בבעל הסימון. במידה ומדובר בסימן מוכר היטב שאינו רשום, הגנותיו יהיו דומות להגנות להן זוכה סימן רשום רגיל.
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי בקניין רוחני דוקטרינת הדילול?
