הקשר בין אימהות חד הורית ומוטיבציה בעבודה
מנחה:
מגיש:
תוכן עניינים
מבוא 2
סקירה ספרותית 3
אימהות חד-הוריות – רקע 3
אימהות חד-הוריות בישראל - מאפיינים 5
חוק וזכויות בישראל 7
מדיניות ממשלתית בתחום התעסוקה 9
השתלבות אימהות חד-הוריות בשוק העבודה 11
חסמים להשתלבות בעבודה 13
מוטיבציה 14
מוטיבציה ארגונית – עבור עצמי 15
מוטיבציה ארגונית – עבור הארגון 16
מטרת המחקר 17
שיטה 18
אוכלוסיית המחקר 18
כלי המחקר 18
הליך המחקר 18
תוצאות 19
נתונים תיאוריים 19
בדיקת השערות 22
דיון וסיכום 24
ביבליוגרפיה 26
נספחים 29
נספח א' – שאלון 29
מבוא
בדומה לעולם המערבי, הולכת ומתרחבת בישראל התופעה של חיים במשפחות חד-הוריות, גם בעקבות עלייה בשיעורי הגירושין, וכן בעלייה של נשים רווקות הבוחרות להביא לעולם ילד ללא בן זוג. המצב שבו במשפחה חד-הורית, מוגבלת יכולת ההשתכרות למפרנס אחד, הופכת את מצבן הכלכלי לקשה ולרוב מציבה את התא המשפחתי לצד משפחות עניות אחרות בקרב האוכלוסייה (שטייר, 2011). בשל פגיעותן הכלכלית של אימהות חד-הוריות, מדינות רבות נוקטות במדיניות שנועדה להבטיח את רווחתן של המשפחות החד-הוריות, תוך הגדלת התמיכה בצורכי הילדים (Blank, 2001).
בישראל, בדומה למדינות מערביות אחרות, חל גידול בשיעור המשפחות החד-הוריות (פלוג, קסיר ומידן, 2005), אם כי בהשוואה למדינות אחרות, היקף התופעה נמוך באופן משמעותי. בשנת 2013, עמד מספר המשפחות החד-הוריות על כ-136,708 משפחות, גידול של כ-80% לעומת מספר המשפחות החד-הוריות בשנת 1995 שעמד על 76,200. דפוסי התמיכה במשפחות חד-הוריות בישראל, השתנו באופן משמעותי בעשורים האחרונים. בשנת 1992 חוקק חוק משפחות חד-הוריות - תשנ"ב 1992. החוק הגדיר מי נחשב להורה יחיד ובמסגרתו הוענקו תנאי זכאות מיוחדים, זכויות והטבות הניתנות על ידי גורמי ממשל שונים. מטרתה העיקרית של החקיקה, הייתה לנסות ולחלץ משפחות חד-הוריות מעוני ולשפר באופן משמעותי את מצבן, אך במקביל, זכתה גם לביקורת נוקבת, בעיקר עקב העובדה שהיא העלתה את תלותן של האימהות החד-הוריות במערכת הרווחה בעוד שיעורי ההשתתפות שלהן בשוק העבודה ירדו במידה מסוימת (פלוג ואחרים, 2005). בעשור האחרון, חלו שינוים במערכת התמיכות במשפחות-הוריות, ואלו צומצמו באופן משמעותי, במקביל להנהגת תכניות לעידוד תעסוקה בקרב נשים. התפיסה הבסיסית של המדינה הייתה "לשחרר" את המשפחות החד-הוריות מתלות מערכת הרווחה, לעיתים תוך ניצול לרעה, ולעודדם להשתתפות בתעסוקה מלאה. אך לצד המדיניות לפיה יש להוריד את התלות ממערכת הרווחה, לא תמיד מביאים בחשבון את המגבלות בפניהן עומדות אימהות חד-הוריות אילוצים הנובעים מנוכחותם של ילדים קטנים בבית, עלויות הטיפול בילדים, העדר חלופות טובות, איכותיות ומסובסדות לטיפול בהם, וממגבלות של ניעות בשוק העבודה ועוד (אחדות, 2010א; חסון, 2006). ההורה החד-הורי, נאלץ למלא שני צרכים מתחרים: פרנסת המשפחה והטיפול בילדים, כאשר את שני התפקידים עליו למלא לבדו וללא סיוע של בן או בת זוג. עוצמתו היחסית של כל אחד מהצרכים משפיע על הרצון והמוטיבציה של הורים יחידים להשתלב בשוק העבודה. עבודת מחקר זו עוסקת בקשר שבין אימהות חד-הוריות לבין מוטיבציה בעבודה, תוך בחינת ההבדלים בין אימהות חד-הוריות לאימהות נשואות.
