מבוא 1
מושג ההקצנה ומקומה של הרשת 2
נוכחות ארגוני טרור ותומכיהם ברשתות החברתיות 3
הפעילות המקוונת של מבצעי טרור 4
החשיפה לתוכן קיצוני והקשר שלה להקצנה 5
אלגוריתמי ההמלצה ותאי ההדהוד 7
הקהילה המקוונת, הזהות והשייכות 8
דיון ומסקנות 9
רשימת מקורות 10
יותר משלושה מכל חמישה אנשים שהורשעו בבריטניה בעבירות טרור השאירו עדות לפעילות מקוונת שקשורה להקצנה שלהם או לתכנון הפיגוע: במחקר על 223 עבריינים כאלה נמצאה פעילות כזו ב-61% מהמקרים (Gill et al., 2017). באותו מחקר נמצא שמעט יותר ממחצית העבריינים השתמשו באינטרנט כדי ללמוד על הפעולה שתכננו, ושבקרב מי שנעצרו מ-2012 ואילך שיעור זה הגיע ל-76%. תמונה דומה עלתה ממחקר על 231 פעילים של המדינה האסלאמית בארצות הברית: Whittaker (2021) מצא שהם השתמשו ברשת בהיקף רחב, הן כדי ליצור קשר עם אנשים שחולקים את האידאולוגיה שלהם והן כדי ללמוד על הפעולה שתכננו. ממצאים כאלה מסבירים מדוע רוב האסטרטגיות הלאומיות למניעת הקצנה מצביעות על התקשורת, ובמיוחד על האינטרנט, כעל מקור סיכון מרכזי (Wolfowicz et al., 2022).
שימוש נרחב ברשת אינו מוכיח שהרשת היא שגרמה להקצנה. החוקרים עצמם מזכירים שהאינטרנט משמש את רוב האנשים ברוב הפעילויות היומיומיות, ולכן אין זה מפתיע שגם מבצעי טרור משתמשים בו (Gill et al., 2017). במחקר על פעילי המדינה האסלאמית נמצא שהקשרים המקוונים לא באו במקום קשרים פנים אל פנים אלא לצדם (Whittaker, 2021). במחקר על 235 אסירים שהורשעו בעבירות קיצוניות באנגליה ובוויילס רק 12% הוקצנו בעיקר ברשת, ודווקא הם הוערכו כבעלי הכוונה והיכולת הנמוכות ביותר לבצע אלימות (Binder & Kenyon, 2022; Kenyon et al., 2023). מנגד, מטה-אנליזה של מחקרים כמותיים מצאה שהחשיפה לתוכן קיצוני ברשת קשורה למעורבות באלימות פוליטית בעוצמה גדולה יחסית לגורמי סיכון מוכרים אחרים (Wolfowicz et al., 2022). מחלוקת דומה קיימת במחקר על אלגוריתמי ההמלצה: יש מחקרים שמצאו שהם מובילים משתמשים לתוכן קיצוני יותר, ויש מחקרים שלא מצאו לכך עדות (Hosseinmardi et al., 2021; Ribeiro et al., 2020). Conway (2017) תיארה את התחום כחלוק בין חוקרים שמפקפקים בכך שלאינטרנט תפקיד משמעותי בהקצנה לבין חוקרים, קובעי מדיניות וציבור רחב שחוששים מהשפעתו. המחלוקת אינה על עצם נוכחותה של הרשת בחייהם של מבצעי טרור, אלא על מה שהיא עושה בהם.
מטרת העבודה היא להבין איזה תפקיד ממלאות הרשתות החברתיות בתהליך שבו אנשים מגיעים לתמוך בטרור ולהשתתף בו. שאלת המחקר היא: באיזו מידה ובאילו מנגנונים הרשתות החברתיות תורמות להקצנה לטרור? כדי לענות עליה, העבודה מעמידה זה מול זה ממצאים מקרימינולוגיה, מפסיכולוגיה וממדעי החברה החישוביים, ובהם סקירות שיטתיות, מחקרים על מבצעי טרור שהורשעו, ניסויים ומחקרי ביקורת של הפלטפורמות עצמן. העבודה עוסקת בהקצנה, ולא בשימושים המבצעיים של ארגוני טרור ברשת או בהסדרה המשפטית של התוכן. היא כוללת גם טרור ג'יהאדי וגם טרור של הימין הקיצוני, מפני שהמחקר על שני הזרמים משלים זה את זה.
הפרק הראשון אחרי המבוא מגדיר את מושג ההקצנה ומבחין בין הקצנה של עמדות להקצנה של מעשים, משום שהתשובה לשאלה תלויה באיזו הקצנה מדובר. הפרק השני מתאר את נוכחותם של ארגוני טרור ותומכיהם ברשתות, כלומר את היצע התוכן שהמשתמשים עשויים להיחשף אליו. ארבעת הפרקים הבאים עוברים מן הנצפה אל ההסבר: תחילה מה ידוע על הפעילות המקוונת של מי שביצעו עבירות טרור בפועל, אחר כך מה ידוע על הקשר בין חשיפה לתוכן קיצוני לבין הקצנה, ולבסוף שני מנגנונים שהוצעו כהסבר לקשר הזה, אלגוריתמי ההמלצה והקהילה המקוונת. פרק הדיון והמסקנות מחבר את הממצאים לתשובה על שאלת המחקר ומצביע על מה שנותר פתוח.
