הקורס בימי שואה ופקודה (10234) נלמד באוניברסיטה הפתוחה ובוחן את השואה מבעד להיסטוריוגרפיה שלה ולשאלות הפרשניות שהיא מעוררת. נלמדים בו שלבי המחקר ומקומה של השואה בין מעשי רצח העם הנאציים, תרבות התבוסה וקהילת העם בוויימאר, פולחן האישיות והאנטישמיות של היטלר, שלבי המדיניות האנטי-יהודית והגטאות, ידיעתם של הגרמנים, ההנהגה היהודית, ההתנגדות, וגורלן של קהילות שונות בשלהי המלחמה.
המבחן כולל 18 שאלות רבות ברירה (שאלות אמריקאיות) בנושאי הקורס: שלבי חקר השואה לפי מכמן, שלושת אשכולות רצח העם אצל בראונינג, תרבות התבוסה של שיבלבוש, קהילת העם בוויימאר אצל מרגל, קרשו על פולחן האישיות של היטלר ושל סטלין, מכתב 1919 והאנטישמיות של התבונה, תגובת יהודי גרמניה לחוקי נירנברג, שלוש הגישות במדיניות האנטי-יהודית, ההסבר החדש של מכמן להקמת הגטאות, בנקיר וידיעתם של הגרמנים, פרידלנדר על ההתנהלות לאחר ליל הבדולח, הרייכסוורטרטונג, עמוס גולדברג על היסטוריה של משבר ושל טראומה, סיווג ראשית הפתרון הסופי אצל מכמן, סוגי המועצות היהודיות, ביקורתו של גוטמן על מיתוס ההתנגדות האירופית, גורלם של יהודי בולגריה, וההוראות הסותרות בחודשי המלחמה האחרונים. השאלות נבנו לתרגול עצמי מתוך חומר הלימוד ולפי רמת הבחינות בעבר, ואינן נמנות עם חומרי הקורס עצמם, והתשובות זמינות לבדיקה בסיום המבחן.
המענה על השאלות מחייב הבנה של החומר ולא רק זכירה של פרטים יבשים, שכן הן מבוססות על הרמה הנדרשת בבחינה עצמה. כך המבחן משמש כלי לתרגול החומר ולזכירתו, ללמידה ולהכנה לבחינה, וכן להערכה עצמית: על פי התוצאות אפשר להבין על אילו נושאים כדאי לעבור ולקרוא שוב לפני הבחינה.
