הקורס בימי שואה ופקודה (10234) נלמד באוניברסיטה הפתוחה, והוא משלב בין תולדות המשטר הנאצי ומדיניותו לבין תולדות היהודים תחת שלטונו. במהלכו נלמדים גבולותיו של מושג השואה, חוקת ויימאר והמשבר הכלכלי, הטוטליטריות והמדינה הנאצית, החקיקה האנטי-יהודית ותחנותיה, ראשית הפתרון הסופי, החברה היהודית בגטאות והיודנראטים, ההתנגדות והמרידות, והשלכותיה הדמוגרפיות של השואה.
המבחן כולל 20 שאלות רבות ברירה (שאלות אמריקאיות) בנושאי הקורס: שאלת יהודי צפון אפריקה אצל מכמן, נסיבות חקיקת חוקי נירנברג, סעיף 48 בחוקת ויימאר, תוצאות האינפלציה הדוהרת, ארנדט על איטליה הפשיסטית ועל הטוטליטריות, עדותו של הנס פאלאדה ותיאורו של סבסטיאן הפנר, חוק השבת שירות המדינה המקצועי וחריגיו, שריפת הספרים ב-1933, הדיון אצל גרינג בנובמבר 1938, פרשת ניסקו בפרשנות בראונינג, המעבר משיטות ההמתה, גישת ההיסטוריה החברתית אצל דליה עופר, העיתונות היהודית בגרמניה, השופומניה בגטו ורשה, ההבחנה של טרונק בין קולבורציה לשיתוף פעולה כפוי, עמדותיהם של דוד כהן ואבא קובנר, עמדת הילברג על מושג ההתנגדות, מטרות המרידות בגטאות ובמחנות, וביקורתו של דלה-פרגולה. השאלות מבוססות על חומר הלימוד ועל רמת השאלות שנהוגה בבחינות הקורס, נכתבו לתרגול עצמי ולא כחלק מחומרי הקורס, ואת התשובות ניתן לראות בסיום המבחן.
שאלות המבחן בנויות כך שהן מחייבות הבנה של החומר הנלמד ולא הסתמכות על זיכרון של פרטים יבשים, והן משקפות את הרמה הנדרשת בבחינה. לכן המבחן מסייע הן לתרגול החומר ולחיזוק הזכירה שלו והן לתהליך הלמידה וההכנה לבחינה, ותוצאותיו מאפשרות הערכה עצמית של רמת המוכנות וזיהוי הנושאים שכדאי לחזור ולקרוא לקראתה.
