קורס "תעשיות הנפט במזרח התיכון" עוסק בהבנת תעשיית הנפט כשדה רב-תחומי המשתרע על פני סוגיות גאו-פוליטיות, כלכליות, סביבתיות, וחברתיות. במסגרת הקורס נבחנים יחסי הגומלין בין יצואני נפט למדינות צרכניות, התפתחות מוסדות כמו אופ״ק וה-IEA, מבנים רגולטוריים ומנגנונים פיננסיים של שוקי האנרגיה, וכן התמודדות מדינות נפט עם אתגרים מבניים כגון תלות בהכנסות מהנפט ו"קללת המשאבים". הקורס משלב ניתוח של דגמים היסטוריים ותיאורטיים לצד מקרי בוחן עכשוויים במזרח התיכון ובעולם.
המבחן מבוסס על שאלות אמריקאיות (שאלות רבות ברירה) וכולל מגוון רחב של נושאים. הוא מתמקד ברזרבות אסטרטגיות, תפקודן בזמן משברים, ומטרותיהן המוצהרות לפי תיאוריה כלכלית וביטחונית. ניכרת התייחסות לגישות תאורטיות של חוקרים כמו מ.א. אדלמן ומ. קינג הַבֶּרְט בנוגע לעתיד תעשיית הנפט, ולמחלוקות ביניהן לגבי גבולות הפקה, מגבלות גאולוגיות, והשפעת טכנולוגיה. נבחנת ההבנה של אירועים גאו-פוליטיים מכוננים, כמו חרם הנפט של 1973, והשפעותיהם על מערך הסחר הבינלאומי.
חלק מרכזי במבחן מוקדש למאפיינים טכניים של סוגי נפט שונים (לייט, מדיום, הבי) והשפעתם על תהליך הזיקוק, כמו גם להשפעות שערי מטבע, בפרט הדולר האמריקאי, על תמחור גלובלי, בהתאם לתיאוריות של חוקרים כמו ג'פרי פרנקל. כן מופיעים מונחים מרכזיים כגון "פטרו-דולר", חוזים עתידיים, ומעברים היסטוריים בין תקופות של שליטה תאגידית, קרטלית, ושוק חופשי. שאלות נוספות עוסקות ברגולציה פיסקלית במדינות כמו סעודיה ועיראק, ובתגובות תקציביות לירידות מחירים.
המבחן כולל גם נושאים חברתיים ומוסדיים כמו השפעת ירידת מחירים על תעסוקת עובדים זרים, תמריצים ממשלתיים (כמו סובסידיות דלק) ללכידות פנימית, ופעולות רכות להשפעה תדמיתית בינלאומית כגון רכישת קבוצות ספורט. מושגים של עוצמה רכה, עוצמה קשה והשפעות הדדיות בין שוקי עבודה, תחבורה ואנרגיה משתלבים בשאלות המדמות מצבים בעולם האמיתי, כמו סכסוכים צבאיים, חסימות תובלה, ומדיניות עירונית במדינות צרכניות.
הבחינה דורשת הבנה רעיונית, גאו-פוליטית, היסטורית, מוסדית וכלכלית של תעשיית הנפט, תוך התמקדות בהשפעות חוצות גבולות בין כלכלה עולמית למדיניות אזורית.
