קורס "מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית" מציג את תולדות האימפריה מן היווסדה בראשית המאה ה-14 ועד ראשית המאה ה-20, תוך בחינה של מסגרות השלטון, הכלכלה, החברה, התרבות והיחסים הבינלאומיים שלה. הוא משלב דיון בתפיסות היסטוריוגרפיות, רפורמות מדיניות וחברתיות, מוסדות שלטוניים, תהליכי שינוי ארוכי טווח והשפעות של אירועים גלובליים על המרחב העות'מאני.
מבחן התרגול כולל שאלות רבות־ברירה (שאלות אמריקאיות) העוסקות בגישות מחקר שונות לעליית העות'מאנים כגון התזה של לינדנר על גבול גמיש ואידיאולוגיית הגאזי, ובהשפעות ארוכות הטווח של מנגנונים כלכליים כמו מערכת האִלְטִזאם. הוא בוחן את מוקדי הביקורת על "פרדיגמת הירידה", את מאפייני תקופת הצבעונים, ואת הופעת האייאן כעדות לשותפות בין מרכז לפריפריה. נידונות מטרות רפורמות הטנזימאת והמשמעויות של שילוב השריעה והקאנון, כמו גם ניתוחים פרספקטיביים במסגרת "המערכת העולמית" והשפעות חדירת היניצ'רים לכלכלה העירונית. המבחן משווה את "משבר המאה ה-17" באזורים שונים, עוסק באידיאולוגיית "עות'מאניות" בשלהי המאה ה-19, ובפתיחת מוסדות חינוך טכניים ואזרחיים לצורך אספקת כוח-אדם מקצועי למדינה מודרנית.
בנוסף, נבדקת משמעות הקמת ועדת החוב הציבורי ב-1881, מהות הפיכת "הטורקים הצעירים" ב-1908, והשלכות יישוב פליטים מוסלמים לאחר 1878. המבחן מתייחס לחקיקת קוד היערות ב-1877, לשימוש האירופי בכינוי "האדם החולה של אירופה", ולפעילות אגודות נשים בקושטא כחשיפת שינוי בתפיסת האזרחות. נידונות תפיסות מחקר עדכניות לפעילות הקורסארים בים התיכון, המשמעויות של הטמעת הדפוס העברי והערבי במאות ה-16–18, ותפקידי מוסד הווקף ככלי לשירות ציבורי. נבחנים גם מחקרים על "בריתות פרובינציאליות" ותלות המדינה במאגרים פיננסיים מקומיים, הדיון בין גיב-בואו לאינאלצ'יק על פרשנות המאה ה-17, והטיעון של שיוכי פאמוק על השפעת השינויים הגלובליים בכסף אציל על מדיניות פיסקלית עות'מאנית.
המבחן בוחן הבנה היסטורית, פוליטית, כלכלית והיסטוריוגרפית משולבת ומתאים לתרגול ולמידה בקורס מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית.
