המבחן עוסק ביישום ובהבנה של דיני הפרוצדורה האזרחית, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות והפסיקה הרלוונטית. הוא בוחן את הידע של הסטודנטים בנוגע לסמכויות ענייניות ומקומיות, כללים פרוצדורליים, הגשת כתבי טענות, בקשות וערעורים, וכן עקרונות יסוד בניהול הליך אזרחי תקין.
המבחן כולל שאלות רבות ברירה (שאלות אמריקאיות) שבודקות הבחנה בין סמכות מקומית לסמכות עניינית, חשיבות ההעלאה של טענת חוסר סמכות ב"ההזדמנות הראשונה", תנאים להגשת כתב תביעה או כתב הגנה, משמעותו של פסק דין שניתן בחוסר סמכות או בהיעדר הגנה, וכן אופן הגשת בקשות ובחינת תצהירים.
נושאים נוספים שנבדקים כוללים דיון מהיר, הודעה לצד שלישי, הסדרים דיוניים, ערעור על החלטות ביניים, סעד זמני והסמכות לאיחוד תובענות. כמו כן, המבחן בודק הכרה בכללים חדשים שמאפשרים לבית המשפט לנהל את ההליך בצורה יוזמת ויעילה, לרבות סמכות לפסוק סנקציות דיוניות, לפקח על קצב ההליך וליזום החלטות לפי שיקול דעתו.
הסטודנטים מתמודדים עם שאלות שמחייבות יישום נכון של תקנות סדר הדין האזרחי, כמו דרישות פורמליות לכתבי טענות, משמעות תצהיר, חובת גילוי, תנאים להמצאה כדין, והבדלים בין טענות משפטיות לעובדות מהותיות.
המבחן מתאים לתרגול וללמידה בקורס סדר דין אזרחי, ומספק תרגול חיוני במעבר מתיאוריה לפרקטיקה משפטית, בהבנת המנגנונים הדיוניים וביישומם המדויק במסגרת ההליך האזרחי בישראל.
