הקורס אסטרטגיה עסקית תחרותית (13015) נלמד באוניברסיטה הפתוחה ובוחן כיצד ארגונים בונים יתרון תחרותי וכיצד הם מאבדים אותו. נלמדים בו איתות ומחסומי כניסה, יתרונות עלות וטווח, תיאוריות הסחר הבין-לאומי ויתרונות תחרותיים של מדינות, הגנה על חדשנות ונכסים משלימים, דרכי כניסה לשווקים זרים, הגוונה וביצועים, יכולות דינמיות, אקולוגיה ארגונית, מבנים ארגוניים חדשים, בקרה אסטרטגית וממשל תאגידי.
המבחן כולל 18 שאלות רבות ברירה (שאלות אמריקאיות) בנושאי הקורס: איתות והרתעת מתחרים, מגבלותיהם של מחקרי מצוינות, יתרונות טווח בייצור, טעויות בהערכת מחסומי כניסה, היתרון היחסי של ריקרדו, גישת פורטר ליתרון תחרותי לאומי, הגנה על חדשנות ונכסים משלימים, סיכוני רישוי טכנולוגיה, מחקרם של הנרט ופרק על השקעות ישירות, מחקרו של רומלט על הגוונה וביצועים, שיקולי עשה או קנה, תיאוריית הפרוספקט ונטילת סיכון, קבוצות אסטרטגיות ורווחיות, יכולות ברמה אפס מול יכולות דינמיות, האקולוגיה הארגונית והאינרציה המבנית, ההבחנה בין ארגון מודולרי לווירטואלי, רמות הבקרה האסטרטגית, וגישת הסוכן בממשל תאגידי. השאלות נבנו לתרגול עצמי מתוך חומר הלימוד ולפי רמת הבחינות בעבר, ואינן נמנות עם חומרי הקורס עצמם, והתשובות זמינות לבדיקה בסיום המבחן.
המענה על השאלות מחייב הבנה של החומר ולא רק זכירה של פרטים יבשים, שכן הן מבוססות על הרמה הנדרשת בבחינה עצמה. כך המבחן משמש כלי לתרגול החומר ולזכירתו, ללמידה ולהכנה לבחינה, וכן להערכה עצמית: על פי התוצאות אפשר להבין על אילו נושאים כדאי לעבור ולקרוא שוב לפני הבחינה.
