היסטוריה של הפסיכולוגיה הוא קורס של האוניברסיטה הפתוחה, העוקב אחר התפתחותה של הפסיכולוגיה מן ההגות היוונית ועד אסכולות המאה העשרים. הקורס עוסק בשאלת מעמדה של הפסיכולוגיה כמדע, בשורשיה הפילוסופיים אצל אפלטון, אריסטו, דקארט והאמפיריציסטים הבריטיים, בראשית המחקר הניסויי בגרמניה ובאנגליה, ובאסכולות הגדולות: הסטרוקטורליזם, הפונקציונליזם, הביהביוריזם, הגשטלט, הפסיכואנליזה, הפסיכולוגיה ההומניסטית והמהפכה הקוגניטיבית.
המבחן כולל 22 שאלות רבות ברירה (שאלות אמריקאיות) שנכתבו לתרגול עצמי על בסיס חומר הלימוד ורמת הבחינות בעבר ואינן חלק מחומרי הקורס, והן נוגעות במודל הפרדיגמות של קון ובהסבר החיצוני להקמת המעבדה של וונדט, בשכל הביקמרלי של ג'יינס ובפסיכולוגיה שבאיליאדה, בתורת האידיאות ובתפיסת הנפש של אריסטו, במעמד הפסיכולוגיה אצל דקארט, באידיאות המורכבות של לוק ובספקנותו של יום ביחס לסיבתיות, בחוק ובר ובאפרספציה של וונדט, בשגיאת הגירוי של טיצ'נר ובמודל המחקר של גלטון, בניסויי ת'ורנדייק ובהתניה מסדר גבוה אצל פבלוב, בחוקי ווטסון ובתופעת פי של ורטהיימר, בתרומתו של ברוייר, בפסיכולוגיה ההומניסטית כ"כוח השלישי", בניסוי ההסכמה הכפויה, בביקורת חומסקי ובהשוואה בין מילגרם לבקר. את התשובות אפשר לבדוק בסיום המבחן.
השאלות מחייבות להבין את הטיעון שמאחורי כל עמדה ואת ההבדל בינה לבין העמדות שלפניה ואחריה, ולא להסתפק בזכירת שמות ותאריכים, וזו הרמה שבה נשאלות שאלות בבחינות הקורס. אפשר להיעזר במבחן כתרגול לקראת הבחינה, כאמצעי לחיזוק הזכירה של שמות החוקרים ושל תרומתם, וכדרך ללמוד תוך כדי פתרון. בסיומו מתקבלת הערכה עצמית שמראה אילו פרקים כדאי ללמוד שוב.
