הקורס עוסק במפגש שבין תהליכי גלובליזציה למרחבים מוסלמיים, תוך בחינה של רעיונות מודרניים, תנועות חברתיות, תהליכים פוליטיים ושינויים תקשורתיים בעולם הערבי והמוסלמי. הקורס מתמקד בשאלות של זהות, סמכות, השתתפות אזרחית ודינמיקות של כוח, כפי שהן מתבטאות בשיח הציבורי ובמרחב המקוון בעקבות מפגשים עם תהליכי מודרניזציה גלובליים.
המבחן כולל שאלות רבות-ברירה שנוגעות למושג הגלובליזציה על שלל היבטיו כפי שנידון בקורס – כהתפתחות מערכתית חובקת עולם המשלבת ממדים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. הוא בוחן את ההבחנה בין מודרנה למודרניזציה, וכן את היתרונות והביקורתיות כלפי תהליכים גלובליים מנקודת מבט פוסט-מודרנית. שאלות רבות עוסקות בהשפעת המדיה החברתית על תנועות מחאה ומהפכות בעולם הערבי, במיוחד במהפכה התוניסאית, תוך השוואה למדינות כמו מצרים ותימן. כמו כן נבחנת השפעת תהליכי דמוקרטיזציה תקשורתית, לרבות תפקיד ערוצי טלוויזיה כמו אל־ג'זירה והקשר בין מדיה ומשטרים אוטוריטריים.
המבחן סוקר גם תהליכים פוליטיים רחבים הקשורים לאביב הערבי, כגון מעורבות הצבא בנפילת שלטונות, תפקיד המעמד הבינוני, ועיצוב זהויות לאחר המהפכות. נידונות עמדות של דמויות כמו סבא מחמוד וולאי נסר בנוגע לתנועות התחייה האסלאמית ולמעמד הבינוני המוסלמי החדש, תוך דיון בזהויות מגדריות, דתיות ולאומיות. המבחן עוסק בהשלכות של מהפכת המידע הדיגיטלית על ארגוני ג'יהאד, במדיניות התגובה האיראנית לרשת האינטרנט, ובהופעת רשתות אסלאם מקוונות המייצרות סמכות דתית מבוזרת.
שאלות נוספות נוגעות לכלכלה האסלאמית כמודל חברתי, למתח בין קטאר לערב הסעודית בשדה התקשורתי, לתופעות של זהות צרכנית כדוגמת McArabism, ולהשפעת רשתות מוסלמיות טרנס-לאומיות על קהילות מהגרים באירופה. המבחן מתייחס גם למגבלות של אקטיביזם מקוון ולשאלות של ייצוג עדתי בפוליטיקה, כפי שבאו לידי ביטוי במחאות בבחריין.
המבחן דורש הבנה רעיונית, פוליטית, תרבותית והיסטורית של תהליכי שינוי עכשוויים במפגש שבין מוסלמים לגלובליזציה.
