קורס "מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית" מציג את תולדות האימפריה מהמאה ה-14 ועד המאה ה-20, תוך בחינת המערכות הצבאיות, הכלכליות, המנהליות, החברתיות והתרבותיות שלה, ואת יחסי הגומלין בין מרכז לשוליים, בין מסורת לרפורמה, ובין המערכת העות'מאנית למערכות בינלאומיות. הקורס עוסק גם בשאלות היסטוריוגרפיות, בגישות מחקר מגוונות, ובניתוח מוסדות ותהליכים במבט השוואתי.
מבחן התרגול כולל שאלות רבות־ברירה על חידושים ארגוניים וצבאיים כמו יצירת קורפוס מומחים קבוע לתותחי אבקה שחורה, ועל תרומת מוסד הווקף למימון שירותים עירוניים. הוא מתייחס לחלוקת המס בין askeri ל-reaya כהבדלה חוקית בין משרתים למדינה למשלמי מסים, ולסיבות מבניות למרידות צֶ'לָאלִי בסוף המאה ה-16. נידונים הסכמים בינלאומיים כמו קוצ'וק-קינרצה (1774) והשלכותיהם, תרומת רשת החאנים לקישור כלכלי בין־מחוזי, ופרשנויות למחקר על תפקיד החַרֵם כגורם פטרונות וקשרי נישואין פוליטיים.
המבחן בוחן גם סוגיות של ריבונות כלכלית דרך ועדת החוב הציבורי (1881), צעדים מנהליים כמו אימוץ לוח הג'וליאן בבתי משפט מחוזיים, ותפקידי מוסדות השכלה כגון Mekteb-i Mülkiye בהכשרת פקידים לרפורמות. נידונות פתוות פוליטיות כמו זו של 1876 על החוקה, ההשפעות החברתיות של גלי פליטים מוסלמים לאחר 1878, ותוכניות תשתית כמו הרכבות החצי-אי-אנאטוליות (1903). נבחנים עקרונות דיפלומטיים כדוגמת "האיזון האירופי", חקיקה כלכלית־צבאית כמו חוק ה"עתודה כלכלית צבאית" (1863), ומתח אידיאולוגי בין עות'מאניות לפאן-איסלאמיזם.
בנוסף, מופיעות שאלות על מוסדות משפטיים בינלאומיים כגון בתי הדין המעורבים באלכסנדריה, על תרומת בתי ספר אמריקניים בלבנון לרפורמות מחשבתיות, ועל ניסיונות גיוס כפריים באמצעות תוכנית "גחלילית" ב-1917. המבחן נוגע גם בשביתת המדפיסים בקושטא (1909) כהשתקפות מאבקי עובדים, בתפיסות מחקר כמו "היפר-מרכזיזם", ובהשלכות מפקד האוכלוסין של 1844. הוא מסתיים בדיון בהבדלים המרכזיים בין הסכם סוור (1920) להסכם לוזאן (1923) והכרה ברפובליקה הטורקית.
המבחן בוחן הבנה היסטורית, פוליטית, מוסדית, כלכלית ודיפלומטית משולבת, ומתאים לתרגול וללמידה בקורס מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית.
