הקורס המשפט המנהלי של ישראל של האוניברסיטה הפתוחה עוסק בגבולות כוחה של הרשות המנהלית ובדרכים שבהן מפקח עליה בית המשפט. בין נושאיו נמנים מקורות הסמכה וסמכות שיורית, כבילת שיקול דעת והצורך באמות מידה, ניגוד עניינים מוסדי, חובות התיעוד והשקיפות, ביקורת על מינויים ועל אכיפה בררנית, ועילות הביקורת ותוצאותיהן.
המבחן מורכב מ-18 שאלות רבות ברירה (שאלות אמריקאיות) העוסקות במתכונת ה-BOT להקמת תשתיות ובהסתמכות על סמכותה השיורית של הממשלה, בנציג רשות מקומית בוועדת תכנון ובהתחייבות ממשלתית להימנע מחקיקה, בהפעלת סמכות בלא אמות מידה ובחובה הנוגעת להכנת הצעות חוק ממשלתיות, בסיווגה של החלטה בעלת תחולה אקטיבית וברף הראייתי הנדרש בפגיעה בזכות יסוד, בדוקטרינת הצורך ובהסדר המאזן לניגוד עניינים במוסדות תכנון, בחובת התיעוד של רשות שאינה גוף נבחר ובסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירת חופש מידע, בנטל ההוכחה בטענת מינוי פוליטי ובהגנה מפני אכיפה בררנית, בהפרדה בין קבוצות מוצא ובהתעלמות משיקול ענייני, ובמחלוקת על עילת הסבירות ובדרכים להגמשת תוצאתו של פגם מנהלי. השאלות נכתבו לתרגול עצמי על בסיס חומר הלימוד ורמת הבחינות בעבר ואינן חלק מחומרי הקורס, ואת התשובות אפשר לבדוק בסיומו.
השאלות מחייבות להבחין בין דוקטרינות קרובות ולהחיל אותן על עובדות, ולכן הן בודקות הבנה של החומר ולא רק זכירה שלו, ברמה שבה הן נשאלות בבחינה. פתרון המבחן משמש תרגול לקראתה, מחזק את הזכירה של הכללים ומאפשר ללמוד תוך כדי, ובסיומו מתקבלת הערכה עצמית שממנה אפשר להסיק על אילו יחידות כדאי לחזור.
