קורס "מסעי הצלב: היסטוריה והיסטוריוגרפיה" (10945) נלמד באוניברסיטה הפתוחה במסגרת לימודי ההיסטוריה, והוא קורס מתקדם בהיקף של 6 נקודות זכות, עם אפשרות לכתיבת עבודה סמינריונית. הקורס עוסק בתנועת מסעי הצלב מן המאה ה-11 ואילך, אך במידה רבה הוא עוסק גם באופן שבו חוקרים כתבו על התנועה: מהו בכלל "מסע צלב", אילו מניעים הניעו את היוצאים, וכיצד השתנו התשובות לשאלות הללו מדור אחד של היסטוריונים למשנהו. לצד סקירת ההתרחשויות עצמן, נלמדים בקורס מאמריהם וטיעוניהם של חוקרים מרכזיים בתחום, ובהם קרל ארדמן, יהושע פראוור, ג'ונתן ריילי-סמית', כריסטופר טיירמן, ג'יילס קונסטבל, מרקוס בול, ג'רמי כהן, ישראל יובל וסוזן ריינולדס, וכן מקורות ראשוניים כגון נוסחי נאום אורבן ה-2 בקלרמון, הכרוניקות הלטיניות, תקנוני המסדרים הצבאיים והכרוניקות העבריות מגזרות תתנ"ו.
המבחן שלפניכם הוא מבחן תרגול עצמי הכולל 22 שאלות רב-ברירה, המכסות את הנושאים המרכזיים הנלמדים בקורס. השאלות עוסקות בהגדרות השונות של המושג "מסע צלב" ובוויכוח ההיסטוריוגרפי סביבן, ברקע לקריאתו של אורבן ה-2 ובבעיית המקורות לחקר נאום קלרמון, בקרב מנזיקרט ובמצב במזרח ערב המסע הראשון, במניעי היוצאים ובביקורת על התזות הכלכליות והחברתיות שהוצעו להסבירם, בתנועת "שלום האל" וביחסה למסעי הצלב, בהתפתחות רעיון המלחמה הצודקת בחשיבה הנוצרית ובתרומתו של אוגוסטינוס, בהקמת המסדרים הצבאיים – ההוספיטלרים והטמפלארים – ובתקנוניהם ובמעמדם מול האפיפיורות, בפרעות תתנ"ו ובכרוניקות העבריות המתעדות אותן ובפרשנויות המחקריות שניתנו להן, בעמדת הכנסייה כלפי היהודים ובגבולות השפעתה, במונח "סרצנים" ובשימושיו המשתנים בכתיבה הנוצרית, וכן בישויות הפראנקיות שקמו במזרח ובחיבורי המשפטנים מן המאה ה-13 ובמחלוקת המחקרית על אופיים. את התשובות הנכונות אפשר לראות בסיום המבחן, לאחר שנענו כל השאלות.
יתרונו המרכזי של המבחן הוא בכך שהשאלות אינן מסתפקות בשליפת פרטים יבשים מן הזיכרון אלא דורשות הבנה של ההיגיון שמאחורי החומר – מדוע חוקר מסוים דחה טענה של קודמו, מה מלמדת עדות היסטורית מסוימת ומה איננה יכולה ללמד, וכיצד קשורים תהליכים שונים זה בזה. רמת השאלות וניסוחן מבוססים על הרמה הנדרשת בבחינת הקורס, כך שההתמודדות איתן מהווה תרגול ממשי ולא היכרות שטחית עם החומר. מסיבה זו המבחן מתאים הן לחזרה ולריענון של החומר במהלך הסמסטר, הן ללמידה ולהכנה מרוכזת לקראת הבחינה, והן להערכה עצמית של רמת המוכנות: לאחר בדיקת התשובות אפשר להיעזר בתוצאות כדי לזהות אילו נושאים הובנו היטב ואילו נושאים כדאי לחזור ולקרוא לעומק לפני מועד הבחינה.
