קורס "ראשית מעורבותו של האו"ם בסכסוך הערבי-ישראלי" בוחן את תפקוד הארגון משנות הארבעים ועד שנות השמונים, ומעמיד במרכזו את ההתפתחות של מנגנוני פעולה בינלאומיים, את תגובות המעצמות הגדולות, ואת הדרך שבה מוסדות האו"ם עיצבו את ההקשר המדיני, המשפטי וההומניטרי של הסכסוך. הוא עוסק במעבר ממנדט בריטי לפעולה גלובלית, בהתהוות מוסדות חדשים ובמאבקי כוח גושיים שהטביעו חותם על ההחלטות.
המבחן מכיל 24 שאלות אמריקאיות ומתמקד באירועים ותהליכים שעיצבו את המדיניות הבינלאומית כלפי ארץ ישראל והסכסוך הישראלי-ערבי. הוא נוגע בהחלטות מוקדמות כמו דו״ח ועדת ג'קסון על פליטי השואה, מהלכיו של הנשיא טרומן בהעברת הסוגיה לאו״ם, ונאום גרומיקו שצידד בחלוקה. הוא עוסק בחידושים מוסדיים ובהתרחבות מנגנוני הפעולה: החלטה 181 והצבעתה באו״ם, תוכניות ברנדוט, הקמת ועדת הפיוס ודיוני סוגיית הפליטים, וכן תפקודם של משקיפי UNTSO, הקמת אונר״א ופרויקטים כלכליים כושלים לניהול הפליטות. נבחנת תרומתם של מזכ"לים כמו דאג האמרשלד והחידושים שהכניסו בהפעלת כוחות שמירה, ועד החלטות משמעותיות על מעמד ירושלים, הקמת UNEF לאחר משבר סואץ ותוכניות מים אזוריות שנדחו או שונו בשל התנגדות הליגה הערבית.
המבחן כולל שאלות על שילוב מדינות חדשות מאפריקה ואסיה והשפעתן על דפוסי ההצבעה, על פרשנויות משפטיות חדשות, ועל מגמות דיפלומטיות במלחמה הקרה, כמו השימוש בנוסחת "שלום מאוחד" לעקיפת וטו במועצת הביטחון. נידונות גם יוזמות שלא מומשו כמו "מבצע קונקורדיה", דיוני העצרת בנושא ביטחון אזורי בשנות השבעים, הקמת הוועדה לזכויות העם הפלסטיני, החלטה 3379 שהשוותה ציונות לגזענות, ודפוסי ההצבעה האירופיים בעקבות מלחמת לבנון 198.
