המבחן לעיל הוא מבחן תרגול עצמי בקורס "סטייה חברתית" (10270), הנלמד באוניברסיטה הפתוחה במסגרת לימודי סוציולוגיה. הקורס עוסק בהיבטים התיאורטיים והאמפיריים של תופעת הסטייה החברתית, ובוחן כיצד חברות שונות מגדירות התנהגויות, אמונות ותופעות כסוטות, מהם מנגנוני הפיקוח החברתי הפורמליים והבלתי פורמליים המופעלים כלפי סוטים, וכיצד משתנות הגדרות הסטייה בהתאם להקשר החברתי, התרבותי וההיסטורי.
המבחן כולל 20 שאלות אמריקאיות, הבוחנות היכרות עם הגישות התיאורטיות המרכזיות בחקר הסטייה – הגישה הפוזיטיביסטית לעומת הגישה הקונסטרוקציוניסטית, על גווניה הרך והנוקשה, וכן הגישה הפוסט-מודרניסטית. בין הנושאים הנבחנים: תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית של סאתרלנד, הכשלים בהגדרות שונות של סטייה (הגדרה נורמטיבית, הגדרה על-פי נזק, הגדרה תגובתית והגדרה על-פי החוק הפלילי), תפיסות שונות של פיקוח חברתי, יחסיות ההגדרות כטיעון נגד הפוזיטיביזם, וכן שאלת הפונקציונליות של אמונות סוטות. לצד השאלות התיאורטיות, המבחן כולל שאלות המתבססות על מקרי בוחן קונקרטיים שנלמדו בקורס: רדיפת המכשפות באירופה ותפקידו של הספר "פטיש המכשפות", מודל היופי הרזה והנרטיב הפמיניסטי בנוגע אליו, הכתיבה של סיגל גולדין על אנורקסיה, עמדתה של רמניק כלפי נשים לא-פוריות בישראל, ניתוחי מינגוף על-פי מעודד-דנון, ייצוג יחסי מין בין גברים בעיתונות העברית בתקופת המנדט, הפאניקה המוסרית כלפי אימהות חד-הוריות, וההסברים שסיפקו האקרים ישראלים למעשיהם. ניתן לבדוק את התשובות הנכונות רק בסיום המבחן, לאחר מענה על כלל השאלות.
שאלות המבחן דורשות הבנה מעמיקה של החומר הנלמד ולא רק שינון של פרטים יבשים, שכן הן מחייבות זיהוי של הבדלים דקים בין גישות תיאורטיות קרובות, יישום של מושגים תיאורטיים על מקרי בוחן ספציפיים, וניתוח של הטיעונים המרכזיים העומדים מאחורי כל גישה, וזאת ברמת הקושי הנדרשת בבחינה עצמה. בזכות כך, המבחן מהווה כלי יעיל לתרגול השוטף של החומר לאורך הסמסטר ולביסוס הזכירה שלו, וכן לתהליך הלמידה וההכנה לקראת הבחינה. מעבר לכך, ניתן להיעזר בתוצאות המבחן ככלי להערכה עצמית של מידת המוכנות לבחינה – בחינת השאלות שבהן נפלה טעות מסייעת לאתר את הנושאים הטעונים חזרה נוספת, ובכך למקד את תהליך ההכנה בנקודות התורפה האישיות של הנבחן לקראת הבחינה הסופית.
