מבוא 2
הבדלים בין דימוי עצמי, תפיסה עצמית והערכה עצמית 2
מסגרות תיאורטיות מרכזיות 3
תאוריית האובייקטיפיקציה והשוואה חברתית 3
תאוריית הסוציומטר והבסיס הנוירוביולוגי 3
בהירות תפיסה עצמית (Self concept Clarity) 3
תאוריית הפער העצמי ומערך העצמי האידיאלי 4
השפעת המדיה החברתית והטכנולוגיה הדיגיטלית 4
תרבות הדימוי בעידן הדיגיטלי 4
התמכרות למדיה חברתית ודימוי גוף 5
הצגה עצמית כוזבת והשוואה חברתית 5
מגדר, שימוש דיגיטלי ודימוי עצמי 5
בהירות תפיסה עצמית והשוואות מראה ברשת 5
דימוי גוף, הערכה עצמית ומאפיינים דמוגרפיים 6
מחקר בקרב סטודנטים 6
גורמים נוספים 6
מסלולים נוירולוגיים 6
התערבויות לשיפור דימוי עצמי 7
חמלה עצמית (Self compassion) 7
תוכניות מובנות לקשישים 7
חינוך דיגיטלי והתערבויות מגדריות 7
גורמים המשפיעים על דימוי עצמי – טבלה מקוצרת 7
מגמות עכשוויות במחקר (2018–2025) 8
סיכום ומסקנות 9
סיכום 10
רשימת מקורות 11
דימוי עצמי (Self image) מתאר את האופן שבו האדם תופס את עצמו – מבחינה גופנית, חברתית וקוגניטיבית. הגדרה זו קשורה ישירות לתפיסה העצמית (Self concept) ולהערכה העצמית (Self esteem). מחקר מ 2023 הגדיר הערכה עצמית כ"הערכת האדם את דימויו העצמי" והדגיש כי הערכה עצמית בריאה חיונית להצלחה בחיים ולעמידה במטרות; המושג תופס תפקיד מרכזי גם בספורט ובפעילויות אחרות (Martín Talavera et al., 2023). דימוי עצמי מורכב מתמונות הגוף, תכונות אופי, תפקידים חברתיים וזיכרונות; הוא משתנה לאורך החיים ומושפע מהישגים, קשרים חברתיים, תרבות וסביבה דיגיטלית.
ניתן לרכוש מצגת המתבססת על סקירת הספרות הזאת, כאן.