מבוא 3
מטרות דיני הנזיקין בהקשר החוקתי 6
פיצויים בעוולת לשון הרע 7
שיקולי מתן פיצויים בלשון הרע 8
צדק מתקן ( justice corrective) 9
צדק חלוקתי (distributive justice) ופיזור הנזק 10
הרתעה יעילה - שימוש בענישה 11
חופש הביטוי ושמו הטוב של האדם 12
הזכות לשם טוב 12
דיני לשון הרע לפני חקיקת החוק והצורך בחקיקתו 14
הצורך באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב 15
הדין המצוי והדין הרצוי 17
מפגש עם המשפט החוקתי 18
איזונים חוקתיים על פי חוק הגנת הפרטיות 18
האיזון בין הערכים המתנגשים בסוגיית פרסום לשון הרע בעקבות ולאור המהפכה החוקתית 20
האיזון בין ערכים מתנגשים בפסק דין חברת החשמל נ' הארץ 22
פיצויים בעוולה של פרסום לשון הרע - סעדים ועונשים 24
עקרונות כלליים בפסיקת פיצויים 25
חלוקת הפיצויים בין כמה מעולים 26
אחריותם של אמצעי התקשורת 27
השלכות הטלת פיצויים גבוהים על חופש העיתונות 29
משפט משווה 30
לשון הרע בארצות הברית 30
השפעת שיטות משפט זרות על חקיקת חוק איסור לשון הרע 32
יחס היהדות ללשון הרע 33
סיכום 35
רשימה בליוגרפית 36
ספרות 36
מאמרים 36
פסקי דין 36
אתרי אינטרנט 36
חוקים 36
לשון הרע היא תופעה חברתית עתיקת יומין, הקיימת מאז ומתמיד כחלק מהתקשורת האנושית. גם האיסור על לשון הרע אינו חדש; כבר בספר תהילים נאמר: "מנְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע", ובתלמוד הודגש כי "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". עם זאת, הצגתם של האיסורים החמורים לבדה אינה משקפת את מלוא המורכבות החברתית והמוסרית של התופעה. לעיתים, דברי לשון הרע ממלאים תפקיד חשוב בשירות מטרות חברתיות ראויות, ובמקרים כאלה, פרסומם לא רק שאינו אסור, אלא עשוי אף להיחשב כמעשה ראוי ולגיטימי . הגבול בין חופש הביטוי לבין לשון הרע, הינו גבול דק ולעיתים גורם לפגיעה . בקרב הציבור קיים רצון להתבטא, להחליף דעות ולבקר את המשטר זה יוצר התנגשויות שיש לאזן אותם עם הכלים הקיימים במדינה.
בחירת הנושא היא בעקבות הצעת התיקון של חוק לשון הרע להגדיל את תקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק. על הסיבות לחקיקת החוק , על פי ההצעה, בית המשפט יוכל לחייב את מי שפרסם לשון הרע, לרבות כלי התקשורת, בתשלום פיצויים בסך 300 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. סכומים אלה ישנו את ההסדר הקיים בחוק לפיו ניתן לפסוק פיצוי של עד 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק, מדובר בהגדלה עצומה, של סכומי הפיצוי בלשון הרע.
לזכות לחופש העיתונות הוענק בישראל מעמד של אצילות. אבל, תהליכי ההתמסחרות של שוק התקשורת יוצרים את תגובת הנגד המוסדית לכשלים שתהליך זה הביא עמו: תחרות פרועה על מיידיות המסרים, מהירות יתר וזניחת האתוס העיתונאי. במקרים מסוימים התבטאויות באמצעי התקשורת מתנגשים עם שמו הטוב של האדם. הזכות לשמו הטוב של האדם היא זכות בסיסית לכבוד חיצוני ופנימי. הזכות לשם טוב נפגעת כאשר מתפרסמים דברים שמכפישים אותו וזה לא משנה אם קיימת אמת או לא, בדברי הפרסום. ישנה דילמה מה לפרסם, פרסומים מותרים ולא מותרים, מתי ואיך וכן בדיקת מהימנות הפרסום. מעמד הזכות לשם טוב מתנגשת עם זכות אחרת חשובה שהיא חופש הביטוי.
נתמקד בעבודה במעמדן של הזכויות והחוקים הקיימים וכיצד אלו פועלים לצד אלו. העבודה גם תעסוק באיזונים החקיקתיים הקיימים במדינה. האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לציבור לדעת ובין חופש הביטוי לזכות לשם טוב. העבודה תדבר גם על הפיצויים בישראל, השיקולים המטרות של דיני הנזיקין, פיצויים עונשיים בעוולת לשון הרע. העבודה תנסה להשוות לשיטת משפט נוספת אחת. (אמריקאי).
העבודה תתמקד בשאלה מהו האיזון החקיקתי והפסיקתי שנעשה במדינת ישראל כדי לתת מענה להתנגשות בין חופש הביטוי לבין שמו הטוב של האדם וזכות הציבור לדעת, ומהו הדין המצוי?
בהכרזת העצמאות נקבעו עקרונות לזכויות ואחת מהן היא החירות, לאחר מכן חוקקו חוקי יסוד, חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" שנחקק ב- 1992, לבו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עוסק, מטבע הדברים, בזכויות שעליהן הוא מגן. כפי שקובעת כותרתו של החוק, כל הזכויות הללו נגזרות מכבוד האדם וחירותו, כפי שהם מתפרשים לאור היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. זכויות אלה מפורטות בסעיפים אחדים כגון:
סעיף 4: כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
סעיף 5: אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.
סעיף 7: (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
יחד עם זאת, בולט היעדרן של מספר זכויות אדם מהותיות כגון הזכות לשוויון, חופש הביטוי, חופש הדת, חופש המחאה ועוד. אמנם זכויות אלה ניתנות לתושבי ישראל מכוח עקרונות כלליים שהתקיימו עוד לפני חקיקת החוק, אך הן אינן מוגנות בחוק יסוד, ולכן לפחות באופן תיאורטי ניתן לבטלן בהליך דמוקרטי. הגם שהותרתם של זכויות אלו מחוץ לחוק היסוד נעשתה במודע, יש משפטנים, ובראשם אהרן ברק, הרואים זכויות אלה כנגזרות מהזכות לכבוד, ולמרות שפסיקת בית-המשפט העליון בנושא אינה עקבית עדיין, חלק מהזכויות כגון שוויון וחופש ביטוי, הוכרו כנגזרות של כבוד, במספר רב מאוד של פסקי דין החל משנת 1994 ועד היום.
חוקי היסוד נחקקו על מנת לאזן את הזכות של חופש הביטוי. הזכות של חופש הביטוי אינה מוחלטת אלא זכות יחסית שניתנת לצמצום ולפיקוח. איזון בין הזכות לשם טוב ובין חופש הביטוי נעשה בראש ובראשונה בחקיקת "חוק לשון הרע" ובפסיקה העוסקת בחוק.
לדעתנו קיימים כיום במדינת ישראל כלים אשר עוזרים לאזן את הזכויות המתנגשות.
העבודה נפתחת בבחינה של מטרות דיני הנזיקין, תוך התמקדות בתפקידם במסגרת המשפט החוקתי. הצגת המטרות הכלליות מאפשרת להבין את ההצדקות השונות להטלת אחריות בגין פרסום פוגעני, ובהמשך לכך, את מקומן של עוולות כמו לשון הרע במסגרת זו.
מן התשתית הנורמטיבית הכללית ממשיכה העבודה אל בחינת הזכויות השונות הנפגעות והמתנגשות בפרסומי לשון הרע. תחילה נבחנות הזכות לשם טוב וחופש הביטוי כשתי זכויות מובחנות, כל אחת עם מקורותיה ועם הצידוקים השונים להכרה בה. לאחר מכן נידונים החיכוכים האפשריים ביניהן והאופן שבו המשפט מנסה ליישב ביניהן, הן באמצעות חקיקה והן באמצעות פסיקה. לצורך כך, העבודה מציגה פסקי דין מרכזיים המדגימים את נקודות המפגש והמתח בין הערכים, ואת העקרונות שעל פיהם בוחנים בתי המשפט את הסוגיה.
לאחר בחינת התשתית המושגית והיישומית, נידונה סוגיית הסעדים והעונשים בגין פרסום לשון הרע. הדיון בפרק זה נשען על המסקנות מן הפרקים הקודמים, ובוחן כיצד העקרונות שהוצגו באים לידי ביטוי בשיקולי הענישה והפיצוי.
פרק הסיכום מתמודד עם שאלת המחקר המרכזית, ומבקש לברר כיצד מתבצע בפועל האיזון בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב, תוך עמידה על מקומו של כל אחד מן הערכים הללו במערכת המשפט בישראל.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
