הסכמה מדעת -בין טיפול נפשי לכל טיפול; מהן ההנמקות לגישה הייחודית – עדשה של תורת המשפט הטיפולי?

הסכמה מדעת -בין טיפול נפשי לכל טיפול; מהן ההנמקות לגישה הייחודית - עדשה של תורת המשפט הטיפולי?

שם הקורס: סמינריון "חולה הנפש", קידום בריאות ומשפטנות טיפולית.
מס' הקורס: 759980002

תוכן עניינים

מבוא 1
חוק טיפול בחולי נפש 2
מחלה פסיכיאטרית – סקירה 2
מחלת נפש - הגדרה 3
הטיפול בחולי נפש לאורך ההיסטוריה 3
אשפוז של חולה נפש 5
אשפוז כפוי של חולה הנפש 6
חוק זכויות החולה 9
סקירה היסטורית 9
דוקטרינת "ההסכמה מדעת" 10
קבלת "הסכמה מדעת" 14
מקורות נוספים לעניין ההסכמה מדעת 15
תוצאות משפטיות 16
מבט מבעד לעדשת תורת המשפט הטיפולי -הנמקות לגישה הייחודית הן בפסיקה והן בחקיקה 20
הרקע להתפתחות תורת המשפט הטיפולי 20
טיפול בסביבה "פחות מגבילה" כחלופה לאשפוז בכפייה 21
מעצר והוראת אשפוז כפוי 23
הצורך לבדוק את מידת הכפייה בהתאם לרמת הסיכון 24
זכותו של מטופל חולה נפש לקבלת המידע הרפואי 25
זכותו של חולה לסרב לטיפול 25
היעדר תשתיות לטיפול מרפאתי בכפייה כחלופה לאשפוז בכפייה 25
חלופה של טיפול מרפאתי בכפייה בהמשך לצו אשפוז בכפייה 26
סמכותה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית הדנה בערר לשנות עילות אשפוז או להורות על חלופה של טיפול מרפאתי בכפייה 26
הזכות לייצוג 27
צו לאשפוז כפוי והגבלתו בזמן 27
סיכום 28
ביבליוגרפיה 29

מבוא
בבוא המטפל לטפל בחולה עליו לקבל את הסכמתו המודעת של המטופל לטיפול המוצע לו, ובהעדר הסכמה לטיפול אין המטפל יכול להציע לו את עזרתו. בנוסף, טיפול שיתקבל ללא הסכמה מודעת של החולה יכול לגרור לתוצאות משפטיות כבדות מנשוא.
אך מה קורה בקשר לחולה שהוא חולה בנפש ולא בגוף? הרי אין ביכולתו להביע הסכמה מודעת, עקב פגיעת המחלה הפסיכוטית בה הוא שרוי, הגורמת לפגיעה בתפקודים קוגנטיביים ורגשיים ובכושר לביקורת המציאות והשיפוט. לעיתים הפגיעה נרחבת עד כדי כך שהחולה מאבד את המסוגלות לדאוג לצרכיו הבסיסיים ואף מסכן עצמו או את זולתו.
חולה הנפש הינו חולה ככלל החולים מחד גיסא אך מאידך, מדובר בדרך כלל במצב רגיש ומורכב יותר מחולה "פיסי". בהתאם לכך, חוקק חוק מיוחד וספציפי עבור חולה הנפש הבא להתמודד עם "דילמה משולשת" (כלשון ברק) הכוללת זכות לטיפול, זכות לחירות ושלום הציבור. נשאלת השאלה: בבואנו לטפל בחולה הנפש, איזה חוק נחיל עליו? חוק זכויות החולה או חוק טיפול בחולי הנפש ?
חשוב לציין כי חולה שאינו פגוע בנפשו, המסרב לקבל טיפול, יש באפשרותו לקבל חוות דעת רפואית נוספת, ואילו "חולה הנפש" שמסרב לקבל טיפול, לא יזכה לאותו יחס/ זכויות. רוב הסיכויים כי הוא יטופל (במידת הצורך ,לפי מצבו ולפי סעיפי חוק טיפול בחולי הנפש) באמצעות כפיית אשפוז פסיכיאטרי או כפיית טיפול מרפאתי - דבר הפוגע בחירותו ובכבודו של האדם והמלווה באות קין ובסטיגמה חברתית ועצמית.
תורת המשפט הטיפולי השמה דגש על ערך קידום בריאות חולה הנפש לצד ערכים נוספים, מבקשת לקדם תוצאות טיפוליות ולמנוע ככל האפשר תוצאות אנטי טיפוליות. בעבודה נדון ב"הסכמה מדעת" לעניין טיפול רפואי. נבין מיהו חולה "רגיל" ומיהו "חולה נפש". נסביר מדוע ישנו חוק מיוחד וספציפי עבור חולה הנפש וכיצד הוא בא להגן עליו ומפני מי. נתבונן במשפט הטיפולי מבעד לעדשה, כיצד התפתח וכיצד הוא משפיע על חולה הנפש תוך כדי שיתוף פעולה בין המטפל-מטופל-משפטן.