השבת בגן הילדים החילוני

השבת בגן הילדים החילוני

שם המנחה:

שם הקורס ומספרו:

שם הסטודנט ומספר הסטודנט:

תאריך הגשה:

תוכן עניינים
מבוא 1
הוגי דעות שונים על מהות השבת 3
יחסה של החברה החילונית לשבת 8
השבת בגן הילדים: כללי 14
שבת במרכז המחלוקת הציבורית: דוגמא אקטואלית 22
דיון וסיכום 23
ביבליוגרפיה 25

מבוא
אחד-העם ידוע באמירתו "יותר מאשר עם ישראל שמר את השבת, השבת שמרה על עם-ישראל." לא רק בגלל הבטחת הקיום של עם ישראל במשך אלפיים שנות גלות, התייחסו הוגי הרעיון הציוני, ספרים ואנשי ציבור בכבוד מיוחד ליום השבת, אלא בגלל חשיבותה הלאומית והעולמית. מקס נורדאו, שגם הוא חי בתקופתו של הרצל, ראה בשבת את "נפש האומה", והסופר הלאומי חיים נחמן ביאליק ראה בשבת את המהות של תרבות ישראל, שבלעדיה לא תבנה הארץ. ראש העיר דאז של תל אביב, מאיר דיזנגוף, לא ראה את נושא השבת בהכרח כשאלה דתית, אלא ששאלה ציבורית ולאומית. עמדה זו הביאה אותו למסקנה, שאסור לחלל שבת בפרהסיה. דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, ראה בקיום השבת והמועדים אמצעי להנחלת הצביון היהודי של הישוב.
אין דומה לשבת בכל ספרות המזרח הקדום והיא נכס ישראלי מקורי, יחידה במינה ומכריעה בהשפעתה לתרבות העולם. לאורך ההיסטוריה היהודית כולה מהווה השבת מרכיב חשוב ביהדות. הכרזת השבת כיום מנוחה מחייב, מופיעה בתורה במצווה הרביעית בעשרת הדיברות. יום השבת הוא אמנם בראש ובראשונה יום של שביתה ממלאכה, אך השבת היהודית לא משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה. עוד מתקופת התנ"ך השבת היא יום של קדושה, לימוד תורה והתרוממות הנפש. בציווים השונים על השבת מוצעים שני נימוקים עיקריים לציונו של היום: אמונה בבריאה, כלומר, הטמעת האמונה שהאל ברא את העולם (כיוון שעל פי התורה העולם נוצר בששה ימים והאל נח ביום השביעי, נצטווה גם עם ישראל לעשות כן); טעם סוציאלי, קרי, מיסוד יום מנוחה לשומרי התורה ולכל מי שתחת חסותם.
מערכת החינוך הממלכתית, שבה אני עובדת, משפיעה על זהותם של ילדים. למערכת החינוך יש תפקיד בהעברת מסרים וערכים לילדים, כך משמשת מערכת החינוך כסוכן מעצב של הדיאלוג, גם בנושא השבת לדורות הבאים. כחלק מכך מועברת השבת גם כזיכרון למעשה בראשית וליציאת מצרים.
עבודה זו באה לענות על השאלה מהם הרעיונות והערכים של השבת שעליהם אפשר לחנך בגן ילדים הנמצא בחברה חילונית? ומהן הדרכים לעשות זאת? על מנת להכיר ולנתח את מערכת הרעיונות, הערכים והעקרונות של השבת יבנו על מספר פרקים והם כדלקמן.
בפרק הראשון אתייחס לדעותיהם של הוגי דעות שונים לגבי מהות השבת. בפרק זה אתן סקירה של מספר הוגי דעות בנושא אותו אני חוקרת - "השבת החילונית". חלק מההוגים אותם אזכיר יהיו- השל, אחד העם, שביד וגביזון והם עוסקים בהיבטים רבים של השבת כגון: אי של שקט בהמולת חיי היומיום, התנתקות מחיי החומר וממצבי שיעבוד וניצול, פגישת אדם את האדם פנים מול פנים, פגישת האדם את עצמו עוד.
בפרק השני אנסה לתאר כיצד החברה החילונית מתייחסת לשבת. בימינו מתייחסים יהודים רבים לשבת לא רק כאל יום בו אסורה מלאכה, אלא כיום בו מומלצת מנוחה ורצויה פעילות משפחתית או חברתית. בפרק זה אתחבר לדרך בה חווים הילדים ומשפחותיהם בגן שלי את השבת.
בפרק השלישי אנסה לתת הצעה לגן הילדים, כיצד רצוי לקבל את השבת. ההתייחסות לשבת החל מהגיל הרך מאפשרת המשך קיומם של ערכי העם. לגן הילדים, כמנחיל ערכים חברתיים, מוסריים ולאומיים, יש תפקיד חשוב בחשיפת הילד למכלול מנהגי השבת ולרציונל השבת. השבת מובדלת מרצף הזמן הרגיל, ביום שישי מפסיקים בגן את הפעילות השגרתית ועורכים טקס ופעולות סמליות על מנת לציין את קבלת השבת, השבת מחזקת את האחדות הרגשית והחברתית של הילד. פרק זה יענה על שאלות כגון: כיצד הגננת בגן הילדים יכולה להשפיע על אופי קבלת השבת ומהות השבת אצל ילדי הגן ומשפחותיהם? האם ניתן לחולל שינוי בתפיסת השבת במגזר החילוני? האם השבת יכולה להוות ולהיות יום רוחני גם במגזר החילוני?
מטרותיי בקבלת השבת בגן בו אני עובדת הן: לטפח יחס לסמלי השבת ומשמעויותיהם-סמלים בסביבת הילד וסמלים בעלי משמעות ערכית ולאומית; להקנות ערכים הקשורים בשבת כמו: ערך המנוחה בשבת, יחסים בין אדם לחברו, עזרה הדדית; לטפח הכרת מנהגי עדות ודתות שונות ביחס לשבת ולטפח סובלנות ויחס של כבוד כלפיהם; לטפח זהות ותחושת שייכות חברתית, לאומית ומסורתית של הילד; להכיר בחשיבות מסורת השבת בשימור אחדות העם וקיומו במשך אלפי שנות גלות; להכיר את המאפיינים המייחדים את השבת משאר ימות השבוע (המטרות לקוחות בחלקן מאתר משרד החינוך).
בעבודה אנסה על סמך דעותיהם של הוגי דעות שונים לבסס לעצמי , מה מהות השבת מבחינתי, כיצד נתפסת השבת היהודית בחברה החילונית, כיצד ניתן להשפיע ולחולל שינוי, אנסה ליצור מודל הנכון וראוי מבחינתי לקבלת השבת בגן הילדים ולגרום לשינוי בתפיסת השבת וערכה התרבותי והחברתי.