השפעת הארכת תוחלת החיים על תשלומי הפנסיה ורמת החיים

השפעת הארכת תוחלת החיים על תשלומי הפנסיה ורמת החיים

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירה ספרותית 4
2.1. מבנה המערכת הפנסיונית בישראל 4
2.1.1. רקע 4
2.1.2. סוגי פנסיות 4
2.1.3. מגמות, רפורמות וחקיקה 5
2.2. הארכת תוחלת החיים 10
2.2.1. הגורמים לעליה בתוחלת החיים 10
2.2.2. הארכת תוחלת החיים בישראל 11
2.3. רמת חיים 13
2.3.1. מדדים לרמת חיים 13
2.3.2. רמת חיים בישראל 14
2.4. השפעת תוחלת החיים על רמת החיים לאחר גיל פנסיה 15
2.5. השפעת תוחלת החיים על תשלומי פנסיה 17
2.6. תשלומי פנסיה - מבט לעתיד 20
3. דיון וסיכום 22
4. ביבליוגרפיה 24
5. נספחים 26

מבוא
העלייה בתוחלת החיים במקביל למדיניות שננקטה בעשורים האחרונים בשוק הפנסיוני בישראל, הובילה להתערערות החוסן הפנסיוני של המבוטחים. נכון להיום, שיעורי החיסכון הפנסיוני ויחס התחלופה המאפיינים את ישראל, נמוכים מהנדרש לשמירת רמת חיים סבירה בגיל פרישה, בעיקר בגלל השתתפות חלקית בלבד של אזרחים בשוק העבודה. שיפורים טכנולוגיים ברפואה, עלייה ברמת החיים וירידה בתמותת תינוקות, הובילו לעלייה בתוחלת החיים בישראל. אם לפני כ-80 שנה, עמדה תוחלת החיים בישראל על כ-60 שנים בממוצע, כיום הוסיפו לעצמם הישראלים כמעט כשני עשורים נוספים לחיים, כאשר בקרב נשים עומדת על למעלה מ-84 שנים ואילו בקרב גברים עומדת תוחלת החיים על למעלה מ-80 שנים (נכון לשנת 2017).
התארכות תוחלת החיים היא אמנם בשורה מצוינת לכל אדם, אולם היא גם מחייבת הערכות מחודשת של כלל הסדרי הפרישה, תוכניות הפנסיה ומקורות הקיום בגיל המבוגר. העלייה בתוחלת החיים והירידה בקצבאות הפנסיה, מעלה תהיות לגבי היכולת של הפרטים בחברה, לשמור על רמת החיים שלהם לאחר יציאתם לגמלאות, בדומה לרמת החיים שלהם טרם פרשו משוק העבודה. גם עבור קובעי המדיניות, חברות הביטוח ומנהלי קרנות הפנסיה, העלייה בתוחלת החיים הפכה למשמעותית לא פחות, מכיוון שמשמעותה במערכת הפנסיונית הקיימת, העלאת שיעורי ההפרשה החודשיים לתוכניות פנסיוניות, או לחילופין, הרעה בתנאי הביטוח הפנסיוני לעמיתים, משמע ירידה בתגמולי הפנסיה.
מערכת הפנסיה בישראל, מורכבת משני רבדים עיקריים: הראשון, מערכת הביטוח הלאומי, שמטרתה הבטחת הכנסה בסיסית לקשישים (בתוספת הבטחת הכנסה) שתוביל לרמת קיום מינימלית; השני, הפנסיה התעסוקתית, שמטרתה לשמור על רמת החיים של המבוטחים לאחר צאתם לגמלאות (ספיבק, 2012; עמ' 3).
החיסכון הפנסיוני בישראל הציע בעבר יתרונות פיננסיים משמעותיים לאלו שהצטרפו לקרנות הפנסיה הוותיקות או להסדרי הפנסיה התקציבית. ההסדרים הפנסיוניים שלא היו מאוזנים אקטוארית, העניקו לחוסכים זכויות ששווין היה גדול מהסכומים שחסכו (ברנדר, 2011; עמ' 8).
החל משנת 1995, עבר החיסכון הפנסיוני התעסוקתי ומערכת הקצבאות לגיל הפרישה של המוסד לביטוח לאומי מספר רפורמות מהותיות שמטרתן העיקרית הייתה הבטחת כושר הפירעון של תוכניות פנסיוניות אלו (ברנדר, 2010; עמ' 87). הרפורמה נועדה להקטין את קצב גידול הגירעון בקרנות הפנסיה הוותיקות, תוך סגירת קרנות הפנסיה קיימות (קרנות וותיקות) בפני מצטרפים חדשים. בנוסף, נפתחו קרנות פנסיה חדשות לקליטת מבוטחים חדשים (יוטב; סולברג, 2014; עמ' 32).
לאחר שהרפורמה שהחלה בשנת 1995 לא נחלה הצלחה מרובה, בשנת 2003, נערכה רפורמה גדולה נוספת בתחום הפנסיה, כאשר בפועל הולאמו קרנות הפנסיה הוותיקות, נכפה תקנון חדש ואחיד לכל הקרנות הוותיקות, שמגדיר מחדש את צורת חישוב זכויות הפנסיה בקרנות, מתקן אנומליות ומונע גידול בלתי מרוסן של זכויות והגדלות הגירעון כתוצאה מכך. בנוסף, הועלה גיל הפרישה לגברים ל-67 והעלאת גיל הפרישה לשנים ל-64 (יוטב; סולברג, 2014; עמ' 32).
בשנת 2008, נכנסה לפועל רפורמה נוספת בדבר הסדר "פנסיית חובה" לכלל העובדים במשק. הרפורמה שניתנה בצו הרחבה קבעה, כי כל אדם שעובד במשך 6 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק יהיה מבוטח בקרן פנסיה. עובדים שכבר יש להם חשבון בקרן פנסיה יבוטחו אחרי החודש השלישי (ברנדר, 2010; עמ' 92).
התארכות תוחלת החיים היא אמנם בשורה מצוינת לכל אדם, אולם היא גם מחייבת הערכות מחודשת של כלל הסדרי הפרישה, תוכניות הפנסיה ומקורות הקיום בגיל המבוגר. העלייה בתוחלת החיים והירידה בקצבאות הפנסיה, מעלה תהיות לגבי היכולת של הפרטים בחברה, לשמור על רמת החיים שלהם לאחר יציאתם לגמלאות, בדומה לרמת החיים שלהם טרם פרשו משוק העבודה. גם עבור קובעי המדיניות, חברות הביטוח ומנהלי קרנות הפנסיה, העלייה בתוחלת החיים הפכה למשמעותית לא פחות, מכיוון שמשמעותה במערכת הפנסיונית הקיימת, העלאת שיעורי ההפרשה החודשיים לתוכניות פנסיוניות, או לחילופין, הרעה בתנאי הביטוח הפנסיוני לעמיתים, משמע ירידה בתגמולי הפנסיה (סולגברג, 2013; עמ' 2).
עבודה מחקרית זו, בודקת את השפעת הארכת תוחלת החיים בישראל על תשלומי הפנסיה ורמת החיים לאחר פרישה.
בחלקה הראשון, סוקרת עבודה זו, את מבנה מערכת הפנסיה בישראל והתמורות שעברה בשלושה העשורים האחרונים. בחלקה השני, סוקרת העבודה את העלייה בתוחלת החיים ומדדי איכות החיים בישראל. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את ההשפעות של העלייה בתוחלת החיים על הסדרי הפנסיה ועל רמת החיים, תוך התבוננות על המצב בעתיד.