השפעת התחרותיות במערכת הבנקאית על איכות תיק האשראי
תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
סקירה ספרותית 5
מערכת הבנקאות בישראל 5
קבוצות השליטה במערכת הבנקאית 5
רגולציה ואיתנות פיננסית 6
ריכוזיות הבנקים 9
פיקוח על רמת התחרותיות – מדיניות ממשלתית 9
גישות לאומדן רמת התחרותיות במשק 13
מדדים לבחינת הריכוזיות 15
מדד הרפינדל (HHI) 15
מדד "נתח השוק" (CR2) 17
מדד כוח "שוק" 18
שוק האשראי - סקירה 19
אשראי פרטי ועסקי 22
אשראי עסקי 24
אשראי פרטי 25
סיכום ומסקנות 27
ביבליוגרפיה 30
תקציר
עבודה זו עוסקת בהשפעת רמת התחרותיות במערכת הבנקאית על איכות תיק האשראי העסקי והפרטי, תוך בחינת שנים מדדים מרכזיים: מדד הרפינדל (H) ומדד "כוח השוק" (M).
מערכת בנקאית שאינה יעילה, עשויה להוביל לפערי ריבית גבוהים ועקב כך לזמינות אשראי נמוכה, עלות אשראי גבוהה וריבית נמוכה על פיקדונות בפלחי שוק שאין בהם איום תחרותי, לרבות פיקדונות לזמן-קצר למשקי בית ולעסקים קטנים, אשראי צרכני, אשראי לעסקים קטנים ובינוניים וכרטיסי אשראי.
על פי מדד הרפינדל (H) שהציג בנק ישראל עולה, כי רמת הריכוזיות במערכת הבנקאות הישראלית גבוהה במידה ניכרת מהממוצע במדינות האיחוד האירופי ועומדת על 0.20 לעומת ממוצע של 0.11 במדינות ה OECD. מדד "כוח השוק" מציג גם הוא נתונים המעידים על הבעייתיות במערכת הבנקאית, כלומר "כוח השוק" שהבנקים מפעילים על משקי הבית גבוה מכוח השוק שהם מפעילים על החברות העסקיות. על פי המבנה גישת המבנה הוכח, כי הריכוזיות הגבוהה בישראל (גם בהשוואה בינלאומית), מובילה להתעצמות "כוח השוק", כלומר להפעלת כוחות מונופוליסטים על ידי הבנקים.
אחד הזרזים המרכזיים, המובילים לרמת התחרות והריכוזיות נובע בעצם מדיניות האשראי של הבנקים. הריכוזיות (ואי-התחרותיות) בהקצאת אשראי, פוגעת רוב המקרים בעסקים הקטנים. דוגמה לכך ניתן לראות בהקצאות האשראי שניתנו על ידי בנקים בשנת 2012, שהקצו אשראי של כ-63.2 מיליארד ₪ לעסקים קטנים, לעומת 108.6 מיליארד ₪ לעסקים בינוניים וכ-266.1 מיליארד ₪ לעסקים גדולים. אך האשראי משמש גם את משקי הבית הפרטיים. בשונה מהעסקים שלהם קיימת יכולת מסוימת להתמקח, משקי הבית הפרטיים נמצאים בעמדת נחיתות למול הבנקים. הבנקים גובים שערי ריבית שונים על האשראי לעסקים לעומת האשראי למשקי הבית. ללקוחות הפרטיים אין חלופות, האיום התחרותי נמוך ובנק יכול לגבות ריבית גבוהה יותר מריבית בשוק תחרות.
מבוא
המערכת הבנקאית בישראל, מספקת את כלל השירותים הבנקאיים: מבנקאות עסקית, בנקאות מסחרית ובנקאות קמעונאית. בנוסף, מספקת המערכת הבנקאית את פעילות שוק ההון (פעילות בניירות ערך, פעילות בכרטיסי אשראי, מתן וייעוץ פנסיוני וייעוץ בהשקעות.
מצד אחד, משמשת המערכת הבנקאית בישראל, כמקור הממוני להשקעות ולצמיחה, ואילו מהצד השני משמשת המערכת הבנקאית כגוף חיסכון עיקרי במשק. לכן, ריכוזיות-יתר, היעדר תחרותיות וחוסר יעילות בתפקוד המערכת הבנקאית מקטינים את סך היעילות של כלל המשק, מעלים את דמי התיווך הפיננסי (ריביות) ואת עמלות הבנקים ופוגמים בהקצאת המקורות במשק.
המערכת הבנקאית מורכבת מחמש קבוצות בנקאיות מרכזיות: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי הראשון, המחזיקות בכ-94% מהיקף הנכסים של הבנקאות המסחרית, ומשלושה בנקים קטנים עצמאיים: בנק אגוד, בנק ירושלים ובנק דקסיה. בנוסף, פועלים בישראל ארבעה בנקים זרים, המספקים אך תחרות מועטה בלבד אל מול הבנקים הישראלים.
את כלל השירותים הבנקאיים, מספקים אותם תאגידים, בין היתר הם מספקים: בנקאות מסחרית, מתן משכנתאות והנפקת כרטיסי אשראי, ובפעילות בשוק ההון.
בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD), רמת היעילות של מערכת הבנקאות בישראל נחשבת לנמוכה, כלומר לרמה גבוהה של הוצאות שכר ותפעול בהשוואה לבנקים במדינות המערב, והקצאת אשראי לא מיטבית בפילוח מגזרי, שכן רמת התחרותיות הנמוכה של שוק הבנקאות הישראלי מובילה לנתח אשראי קטן באופן יחסי לעסקים קטנים ולמשקי הבית. היעדר תחרותיות, משפיע על רמת הרווחה החברתית והכלכלית של כל המשק במונחי תעסוקה ורמת החיים.
משמעות נוספת מהיעדר תחרותיות ורמה גבוהה של ריכוזיות, היא שרמת העמלות המשולמות לבנקים, שהופכות להיות גבוהות במיוחד, וביחד עם פערי הריבית הגבוהים, משפיעים על משקי הבית והעסקים הקטנים, שכן יכולתם של הבנקים לנצל את "כוח השוק" שלהם כלפי העסקים הגדולים בסקטור העסקי מוגבלת עקב קיומו של שוק הון חוץ-בנקאי (מוסדיים). מבט על מדד הרפינדל (HHI) מראה, כי רמת הריכוזיות במערכת הבנקאות הישראלית גבוהה במידה ניכרת מהממוצע במדינות ה-OECD ועומדת על 0.20 לעומת ממוצע של 0.11. גם כשבודקים את מדד "כוח השוק" מגלים, כי קיים הבדל בין שתי האוכלוסיות (העסקית והפרטית), שנובע מכושר המיקוח הנמוך יחסית של משקי הבית אל מול הבנקים, בהשוואה לכושר המיקוח של החברות העסקיות, אשר מסוגלות להשיג פתרונות אשראי נוספים כגון המוסדיים, ועלויות המעבר שלהן בין בנקים נמוכות יותר .
הריכוזיות הגבוהה וחוסר היעילות במערכת הבנקאית, משפיעים במידה רבה על הקצאת האשראי לכלל המגזרים במשק. גישה מוגבלת לאשראי, עשויה להשפיע על העסקים בעיקר על ידי מחסור בהון חוזר – מצב שעשוי לפגוע ביכולת ההישרדות של העסקים (בעיקר העסקים הקטנים והבינוניים) .
עבור משקי הבית הפרטיים, הקצאות אשראי הם חשובות בדומה למגזר העסקי. הבנקים גובים שערי ריבית שונים על האשראי הניתן לעסקים לעומת האשראי הניתן למשקי הבית, בעיקר בגלל פרמיית סיכון, עלות תפעולית וכוח שוק, בעיקר כאשר ללקוח הפרטי אין חלופות והאיום התחרותי נמוך ומאפשר לבנק יכול לגבות ריבית גבוהה יותר מריבית בשוק תחרות. בדומה למשקי הבית הפרטיים, גם העסקים הקטנים והבינוניים סובלים מריביות גבוהות, כושר מיקוח נמוך והיעדר אשראי זמין .
במהלך העשורים האחרונים, הוקמו על ידי משרדי הממשלה השונים, מספר ועדות שבדקו את רמת התחרותיות בשוק הבנקאות, בהן "ועדת טרכטנברג ", שהוקמה על רקע המחאה החברתית בקיץ 2011 ולאחריה "ועדת זקן" לבחינת התחרותיות בשוק הבנקאות. בשנת 2015 הוקמה ועדה נוספת במשרד ראש הממשלה שעתידה לפרסם את תוצאותיה במהלך שנת 2016.
העבודה בודקת, את רמת התחרותיות בשוק האשראי במגזר הבנקאות בישראל דרך 3 מדדים עיקריים: מדד הרפינדל (HHI), מדד "נתח השוק" (CR2) ומדד "כוח השוק" (M). בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את שוק הבנקאות בישראל, בחלקה השני סוקרת העבודה המדדים העיקריים שבאמצעותם ניתן לבדוק את רמת הריכוזיות במגזר הבנקאי, כאשר חלקה השלישי של העבודה סוקר את שוק האשראי בישראל תוך בחינת ההבדלים ברמת התחרותיות בין שוק האשראי הפרטי לשוק האשראי העסקי.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
