האוניברסיטה העברית בירושלים
בית הספר למדיניות ציבורית
עבודה סמינריונית בנושא:
מבוא 3
סקירת ספרות 5
מטרות ביטוח האבטלה 5
תחילת הרעיון- היסטוריה בעולם, במדינה 6
החוק בישראל -איך עוצב במהלך השנים- שינויים בחקיקה 7
תנאי זכאות 10
תופעת אבטלה לפי תאוריות כלכליות 11
מחקרים בנושא השפעת דמי האבטלה 13
השוואה בינלאומית 15
שוק העבודה בקורונה 17
עיצוב דמי האבטלה בקורונה 19
מאגר הנתונים 21
אוכלוסיית המחקר 22
שיטת המחקר 23
ממצאים 25
דיון 30
סיכום 32
ביבליוגרפיה 33
חוק ביטוח האבטלה בישראל נחקק ב-1970 ונכנס לתוקף בשנת 1973. החוק בישראל נועד לעמוד בשתי מטרות, האחת, הגנה סוציאלית- דמי האבטלה נועדו להוות משענת למובטל בעת תקופת משבר אובדן העבודה אך גם להוות תקופת הסתגלות לקראת השינוי בתעסוקה. השנייה, הקצאה יעילה של כוח האדם בשוק- דמי האבטלה נותנים לאדם הזדמנות למצוא עבודה מתאימה יותר למקצועו ולמיומנותו דבר אשר יתבטא בשכר (טולדינו,2007).
בתחילת שנת 2020 התפשטה מגפת ה- covid-19, ההגבלות החברתיות שהוטלו על מנת למנוע את התפשטות המגיפה הביאו להשפעות נרחבות על התעסוקה בעולם ובישראל. בפברואר 2020 שיעור הזכאים לדמי אבטלה עמד על 3.9% ( שירות התעסוקה, 2021), מספר נמוך מאוד. עולם התעסוקה התהפך בן לילה, בחודש אפריל 2020, שיעור דורשי העבודה בישראל עלה ל27.9%. בעקבות מגפת הקורונה רבים מצאו את עצמם בחל"ת ולאחר מכן פוטרו והיו באבטלה ממושכת. לפי נתוני לשכת התעסוקה, אחוז המובטלים שאינם בחל"ת ואחוז המובטלים ללא מעסיק בקצה עלה במהלך שנת 2020 באופן עקבי. מספרם של דורשי העבודה מקבוצה זו עד היום האחרון של שנת 2020 ( 31 לדצמבר) הגיע ל-317 אלף (שירות התעסוקה, 2021).
מדיניות קבלת דמי האבטלה השתנתה תכופות בתקופה זו בדומה למגמות בעולם, לפי דו"ח התעסוקה של ה-OECD לשנת 2020 ,כמעט שני שלישים ממדינות ה-OECD הרחיבו את הטבות דמי האבטלה. בארץ התקצרה תקופת האכשרה לקבלת קצבת אבטלה ממינימום 12 מתוך 18 חודשי עבודה למינימום 6 חודשים מתוך 18. דמי האבטלה אשר ניתנו בתקופה זו יוצאי דופן בתנאי הזכאות במדיניות הממשלה לאורך השנים.
בספרות נהוג לטעון כי הגדלת דמי האבטלה מגדילה גם את אחוז הנתמכים בה. אך בבחינה מעמיקה ניתן לראות כי בטווח הארוך לא רק גובה דמי הביטוח הם שמשפיעים אלא גם תנאי הזכאות והעיצוב המוסדי, חוקרים מאוניברסיטת שטוקהולם ומאוניברסיטת מרכז אירופה (CEU) מצאו שהארכת הזכאות לדמי אבטלה לתקופה ארוכה מאפשרים למובטל, המחפש עבודה שלא להתפשר ולמצוא לבסוף עבודה מכניסה, ואף מכניסה יותר משהיה בעבר. בכך, דמי האבטלה תורמים לביטחון התעסוקתי והאישי ובנוסף לכך גם מסייעים למשק בהקצאה יעילה יותר של עובדים אשר מתאימים יותר למקום עבודתם( Nekoei and Weber 2017).סקר של המכון ההישראלי לדמוקרטיה (2020), מלמד כי 48% מקרב מובטלי הקורונה אשר חזרו לעבודתם שינו מקום עבודה או תפקיד. מסקר זה לא ניתן ללמוד על האם היה שיפור בתנאי השכר.
בחינה של השפעת שינוי המדיניות, ובפרט הכנסת האוכלוסייה הנוספת תחת ביטוח האבטלה, אלו אשר היו בעלי פחות מ-12 חודשי עבודה אך יותר מ-6, על השכר תוכל ללמד את קובעי המדיניות בארץ על יעילותה של מדיניות זו וכן לעתיד. משבר הקורונה הינו נקודת מפנה עם השפעה לטווח הרחוק ולאור זאת והדברים לעיל, המחקר המוצע עוסק במטרה השנייה של דמי האבטלה, הקצאה יעילה יותר של כוח האדם. השפעת דמי האבטלה אשר ניתנו ועיצובם במהלך מגפת הקורונה על השכר של הזכאים לאחר תקופה זו.
מחקר כמותי זה, השתמש בשיטת הפרש ההפרשים לבדיקת שינוי המדיניות על אוכלוסיית בעלי האכשרה החלקית. באמצעות נתוני השכר והאבטלה של הביטוח הלאומי, נבדקה העלייה/ירידה בשכר, בעבודה הראשונה- לאחר מימוש תקופת האבטלה לאורך זמן אל מול קבוצת הביקורת, בני אותו גיל אשר היו זכאים לדמי האבטלה גם טרם שינוי המדיניות בשיטת הפרש ההפרשים. אוכלוסיית המחקר כללה 256,154 תקופות אבטלה על פרק זמן של 4 שנים.
תוצאות המחקר מלמדות כי לשינוי המדיניות (קיצור תקופת האכשרה והארכת ימי הזכאות) ישנה השפעה חיובית על שכרם של עובדים ובעיקרם, אלו בעלי אכשרה חלקית, אלו אשר טרם האבטלה עבדו בין 6-12 חודשים ולא היו זכאים לדמי אבטלה ללא המדיניות החדשה. ניתוח האינטראקציה בין המשתנים אכשרה ומדיניות מראה כי בעלי אכשרה חלקית נהנו מעלייה 574 ש״ח יותר בשכר לעומת בעלי אכשרה מלאה, קבוצת הביקורת.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
