חוק הבטחת הכנסה והשפעתו על ההשתלבות בעבודה

חוק הבטחת הכנסה והשפעתו על ההשתלבות בעבודה

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 4
1. הרציונל המבטיח לאזרחים קיום בכבוד 4
2. חוק הבטחת הכנסה 6
3. הזכאות לקבלת קצבת הבטחת הכנסה 8
4. שיעור מקבלי הקצבה בישראל 10
5. הצעדים שעושה המדינה על מנת לצמצם את כמות הזכאים לקצבה 12
6. הקשיים בהשתלבות מחודשת בשוק העבודה 19
דיון ומסקנות 21
ביבליוגרפיה 23

מבוא

המדינה מעניקה רשת ביטחון סוציאלית בדמות הבטחת הכנסה, לאנשים אשר אינם מצליחים להשתכר באופן ראוי ומספיק. חוק הבטחת הכנסה, נחשב לכלי אשר מבטיח הכנסה מינימאלית כאמור עבור אלו הנעדרים הכנסה בסיסית מספקת. אחת השאלות החשובות שעולות היא, האם מתן הבטחת הכנסה, אינו מעודד אנשים שלא לצאת ממעגל האבטלה למצוא עבודה ולהישאר בתחום העוני. ההנחה היא, כי מתן הבטחת הכנסה, מפחית את הנכונות לעבוד וגורם להתרחקות משוק העבודה תוך יצירת תלות בקצבאות קיום לאורך זמן. בנוסף, מתן הקצבה גורם להחלשת התמריץ להשקיע בחיפוש עבודה במקרה של אובדן מקום עבודה ושמירת התמריץ לשמור על מקום העבודה. עבודה זו בודקת, כיצד משפיע חוק הבטחת הכנסה, על השתלבותם של מקבלי הקצבה בעבודה.
כיום, מערכת תגמולי הרווחה נמצאת תחת מתקפה. יותר ויותר קצבאות מקוצצות, מה שפוגע בלא מעט אוכלוסיות, בעיקר אלו שלא מצליחות להשתלב במעגל העבודה (Duffy, 2016). מערכת הביטוח הסוציאלי במדינת ישראל, מבטיחה רמת הכנסה מזערית לאוכלוסיות המוגדרות והנתונות במצוקה כלכלית קשה עקב חוסר תעסוקה או עקב שכר נמוך, נכות או נסיבות אחרות. מאז החלת חוק הבטחת הכנסה בשנת 1982 מובטחת למעשה, במימון אוצר המדינה, הכנסה ברמה מזערית לאנשים בגיל העבודה ולקשישים, אשר אין להם מקורות הכנסה נוספים, או שיש להם הכנסה נמוכה מסף ההכנסה הקבוע בחוק, והם אינם זכאים לגמלאות אחרות של המוסד לביטוח לאומי כגון אבטלה ונכות. בנוסף, חלק ממקבלי גמלת הבטחת הכנסה, עשויים גם להיות זכאים, בכפוף לאותם תנאים מזכים הקבועים בחוק, ונוסף על הגמלה עצמה, לשורה של הטבות והנחות בתשלומים לרשויות המדינה ולגורמים נוספים. בין היתר מדובר בהטבות העיקריות הפטורות מתשלום בהן: הנחות בתחבורה הציבורית, סיוע בדיור ממשרד השיכון, הנחות במסי ארנונה, הנחות ברכישת תרופות ובתשלומים למכונים להתפתחות הילד, הנחות בתשלומים לחברת החשמל ולחברת "בזק" והנחות במסגרות לילדים להורים יחידים מגבירי עבודה, אשר החלו לעבוד או הגבירו את היקף עבודתם (לוי, 2014).
במהלך השנים, קמה לא מעט ביקורת ציבורית ופוליטית שעסקה בגמלת הבטחת ההכנסה. אלו המצדדים בקבלת הגמלה טוענים, כי כל אדם זקוק הכנסה מינימאלית על מנת להתקיים או לקיים משפחה. לכן על המדינה לדאוג לכלל אזרחיה לפרנסה בכבוד. אפשרויות ההשמה של המדינה הן מוגבלות ולכן אלו אשר אינם יכולים להשתלב במעגל העבודה, זכאים לתשלום מהמדינה. מנגד יש הגורסים, כי תשלומי הקצבאות אינם מעודדים חזרה למעגל העבודה. יחד עם תשלומי הבטחת הכנסה ותגמולים נלווים, הסיכוי שאותו אדם ירצה לחזור למעגל העבודה הוא נמוך, בעיקר גם שאותם אנשים הם לא בעלי מקצועות נדרשים.
מאז שנת 2003, חלה ירידה כמעט עקבית במספר הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה. אם בשנת 2003 לדוגמה מספר מקבלי הגמלה עמד על למעלה מ-160,000 משפחות, הרי שבשנת 2015, עמד מספר הזכאים על פחות מ-100 אלף משפחות.
הביטוח הלאומי יחד עם משרד האוצר ומשרד הרווחה, גיבש במהלך השנים לא מעט תוכניות אשר ניסו להתמודד עם סוגיית שילובם של מקבלי גבלת הבטחת הכנסה בשוק העבודה. ניסיונות המדינה עברו דרך חקיקה, הגבלות ותנאים מחמירים בזכאות, שלילת זכאויות, תוכנית ויסקונסין ועוד. נדמה, כי הניסיונות של המדינה להפחית את מספר הזכאים אכן הוכיח את עצמו, כאשר קיימת ירידה דרמטית במספר הזכאים. אולם השאלה היא, האם הירידה במספר הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה באמת השתלבו באופן מלא בשוק העבודה, או שפשוט תנאי הזכות כל כך הוחמרו, כך שכיום קשה יותר לזכות באותה הגמלה.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הרציונל המבטיח קיום בכבוד, תוך מבט על התפיסה לפיה על המדינה לדאוג לקיים בכבוד את אזרחיה. בחלקה השני, סוקרת העבודה את חוק הבטחת ההכנסה כפי שנכנס לתוקפו בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את הזכאות הקבועה בחוק לקבלת קצבת הבטחת הכנסה, בהתאם להוראות הביטוח הלאומי. בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את שיעור מקבלי הקצבה בישראל, תוך סקירת השינויים מאז שנת 2003 במספר הזכאים ובחינת הירידה במספר הזכאים. בחלקה החמישי, סוקרת העבודה את הצעדים שעושה המדינה על מנת לשלב את מקבלי הקצבאות במעגל העבודה. הפרק סוקר גם תוכניות קודמות של המדינה כמו לדוגמה תוכנית ויסקונסין שנסתיימה. בחלקה השישי, סוקרת העבודה את הקשיים שעומדים בפני מקבלי הגמלה כאשר הם מנסים להשתלב חזרה במעגל העבודה.