ניתוח יחסי ישראל-סודאן
תוכן עניינים
תוכן עניינים 2
רקע 3
מקורות מערכת היחסים בין סודאן וישראל 3
סודאן – רקע היסטורי 4
נרמול היחסים בין ישראל לסודאן 5
האינטרסים ההדדיים בין שתי המדינות 6
האינטרס של סודאן 6
האינטרס של ישראל 7
ביבליוגרפיה 9
רקע
בעשור האחרון נוצרה מציאות חדשה במזרח התיכון. כך למשל, הטלטלה הגדולה שהחלה עם 'האביב הערבי' וזאת לצד עלייתה של איראן כמדינה אשר שואפת ליצור הגמוניה אזורית ונדמה שהיא אינה עוצרת בדרך להשגת מטרותיה. כל אלו יצרו הזדמנויות רבות לקידום שיתופי פעולה, שלא היו קיימות כדוגמתן בעבר. בנוסף, ניתן לזהות גם דור חדש של מנהיגים, הנחשבים במידה רבה ליותר פרגמטיים מקודמיהם, ואשר הגיעו לשלטון במדינות ערב מה שמכתיב במידה רבה את קצב ההתפתחויות. אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בשנה האחרונה, היא פריצת הדרך בנרמול היחסים עם סודאן. ב-23 לאוקטובר, התפרסה הצהרה משותפת של מדינת ישראל, סודאן כשהמתווכת היא ארצות הברית, על נרמול היחסים בין שתי המדינות, צעד שהגיע לאחר ההסכמים שחתמה ישראל עם המפרציות. בין ישראל ובין סודאן קיים נתק של עשורים רבים שהחל בספטמבר 1967 או אז אימצה ועידת הליגה הערבית בחרטום את מדיניות "שלשת הלאווים" המפורסמת שלה: "לא שלום עם ישראל, לא הכרה בה, ולא משא ומתן עמה". נרמול היחסים מעלה לא מעט שאלות, בעיקר ניתוח האינטרסים השונים של המדינות, כפי שיוצג במסמך זה.
