מבוא 1
דת, מדינה ומעמד אישי 2
נישואין, גירושין והחלופות להם 2
תעסוקה, השכלה ופערי שכר 2
דפוסי התעסוקה וההשכלה בציבור החרדי 3
פמיניזם דתי ואורתודוקסי 3
התנגדות, תגובת נגד ופמיניזם חרדי 4
מוצא, מעמד והצטלבות בין מגדר לעדה 4
הדרה מן המרחב הציבורי וייצוג פוליטי 4
ייצוג פוליטי 5
מגמות ופערי מחקר 5
סיכום 5
רשימת מקורות 6
הדיון האקדמי במעמדן של נשים בחברה היהודית בישראל נע בעשורים האחרונים מהנחה של קטגוריה אחידה אל מיפוי של הבדלים בין קבוצות (Herzog, 2008). ההסדר שבין דת ומדינה בתחום המעמד האישי מייצר מסגרת משפטית אחת לכל הנשים היהודיות, אך השלכותיה מתפלגות לפי מידת הדתיות ולפי מוצא (Halperin-Kaddari & Yadgar, 2010). בשוק העבודה מתועדים דפוסי השתתפות שונים בתכלית בין הקבוצות (Schein, 2020), ובחקר הפמיניזם הישראלי נמתחה ביקורת על הכללה שאינה מבחינה בהבדלי מוצא ומעמד (Dahan-Kalev, 2001). סקירה זו ממפה את הספרות לאורך ציר אחד: ההטרוגניות והמתחים בין נשים חילוניות, דתיות-לאומיות וחרדיות, ובין מזרחיות לאשכנזיות, בזירות של דת ומדינה, תעסוקה, השכלה, משפחה, ייצוג פוליטי ומרחב ציבורי. השירות הצבאי נדון בה בקצרה בלבד, משום שהוא נחקר בגוף ספרות נפרד (Rosenberg-Friedman, 2018).
