סגנון המנהיגות של מדריך ספורט תורם לעלייה ברמת המסוגלות העצמית ובמוטיבציה לשירות צבאי משמעותי של המשתתפים בקבוצת ההכנה לפני הגיוס

סגנון המנהיגות של מדריך ספורט תורם לעלייה ברמת המסוגלות העצמית ובמוטיבציה לשירות צבאי משמעותי של המשתתפים בקבוצת ההכנה לפני הגיוס

מגישים:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
סגנונות מנהיגות 4
מנהיגות אצל מאמני ספורט 5
מוטיבציה 6
מוטיבציה לשירות צבאי 7
מסוגלות עצמית 7
שיטת המחקר 10
אוכלוסיית המחקר 10
כלי המחקר 10
הליך המחקר 11
שיטת הניתוח 11
תוצאות 12
דיון ומסקנות 15
ביבליוגרפיה 17
נספחים 19
נספח א' – שאלון 19
נספח ב' – SPSS 24

תקציר
המחקר הנוכחי בדק, האם סגנון המנהיגות של מדריך ספורט תורם לעלייה ברמת המסוגלות העצמית ובמוטיבציה לשירות צבאי משמעותי של המשתתפים בקבוצת ההכנה לפני הגיוס. במחקר הנוכחי השתתפו 36 נערים ונערות, המשתתפים בקורס הכנה לצה"ל ומתאמנים 3 פעמים בשבוע. 63.9% מתוך המשיבים הנם גברים והיתר – נשים.
ממצאי המחקר העלו, לא נמצא קשר מובהק בין סגנון מנהיגות מעצב לבין רמת מסוגלות (r=0.129; pvalue=0.455). בנוסף, לא נמצא קשר מובהק בין מסוגלות עצמית לבין אף אחד מסגנונות ההתקשרות. על אף שערך המתאם בין סגנון מנהיגות מעצב לבין המסוגלות (r=0.129) גבוה יותר מאשר ערך המתאם בין סגנון מתגמל לבין מסוגלות (r=0.099), מכיוון שכאמור שניהם לא מובהקים – לא ניתן לקבוע כי השערה אוששה. ממצאי המחקר מעלים עוד, כי לא נמצא קשר מובהק בין סגנון מנהיגות מעצב לבין מוטיבציה לשירות (r=0.151; pvalue=0.379). כמו כן, לא נמצא קשר מובהק בין מוטיבציה לשירות לבין אף אחד מסגנונות ההתקשרות, אי לכך לא ניתן לטעון כי קשר אחד חזק ממשנהו.

מבוא
ההתנהגות של מאמני ספורט, מהווה תפקיד חשוב ומרכזי בעיצובם של הספורטאים (Smith & Smoll, 1997; Smoll et al., 1993; In: Arthur et al., 2011). בשנים האחרונות, זוהה סגנון מנהיגות מעצבת (Transformational), כחלק אינטגרלי מאימוני ספורט, כאשר לסגנון מנהיגות זה השפעה על רמת המוטיבציה של הספורטאים כמו גם על רמת המסוגלות שלהם (Charbonneau et al., 2001; Rowold, 2006; In: Arthur et al., 2011). עבודה זו בודקת, האם סגנון המנהיגות של מדריך ספורט תורם לעלייה ברמת המסוגלות העצמית ובמוטיבציה לשירות צבאי משמעותי של המשתתפים בקבוצת ההכנה לפני הגיוס.
רבים מבני הנוער העומדים בפני גיוס, בוחרים להשתתף בתוכניות אימון ייחודיות, שמטרתן הוא הכנה פיזית ומנטלית לשירות הצבאי, בעיקר כאשר מדובר במתגייסים ליחידות שדה ויחידות מובחרות. תפקידו של מדריך הספורט המוביל את תוכנית האימונים, הוא לא רק להכינם למאמצים הפיזיים הרבים, אלא גם צריך לתת להם כלים מנטליים שונים שאמורים להעלות את רמת המסוגלות העצמית שלהם. רמת המסוגלות העצמית (Self-Efficacy), נחשבת לאחד המפתחות לבחינת יכולות והצלחה בפעילות ספורט (Bandura, 1997; In: Liu et al., 2010). בנדורה (Bandura, 1986, 2001; In: Gilson et al., 2012), הגדיר מסוגלות עצמית, כ"אמונה של הפרט ביכולת העצמית שלו לארגן ולהוציא לפועל פעולות שונות הנדרשות על מנת להגיע להגשמה". במחקרים אשר עסקו בבחינת המסוגלות העצמית העלו, כי אנשים בעלי מסוגלות עצמית גבוהה, יבחרו להתמודד עם אתגרים רבים יותר מאלה אשר הציגו רמות נמוכות יותר של מסוגלות עצמית (Locke et al., 1984; In: Gilson et al., 2012). הקשר בין סגנון המנהיגות נבדק במגוון רחב של מחקרים, כאשר נמצא, כי לסגנון מנהיגות מעצבת השפעה רבה על רמת המסוגלות העצמית של הפרט (Dumdum et al., 2002; Lowe et al., 1996; Avolio et al., 2004; In: Walumbwa and Hartnell, 2011).
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה שני סגנונות מנהיגות עיקריים: סגנון מנהיגות מעצבת וסגנון מנהיגות מתגמלת. בחלקה השני, סוקרת העבודה את סגנון המנהיגות אצל מאמני ספורט, תוך התמקדות בסגנון מנהיגות מעצבת. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את המשתנה מוטיבציה וכן את המוטיבציה לגיוס צבאי. בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את המשתנה מסוגלות עצמית והקשר שלו לספורט, מוטיבציה ומנהיגות.