סיכום הקורס הגבלים עסקיים (מחברת קורס מלאה)

סיכום הגבלים עסקיים
• חוק ההגבלים העיסקיים מטיל אחריות פלילית על כל אחד מאלה:
(א) מבצע העבירה, בלי קשר למעמדו בחברה;
(ב) עובד בכיר האחראי לתחום;
(ג) הנהלה בכירה.
כמו כן, אפשרות לתביעה אזרחית, כולל תביעה ייצוגית.
גם מי שלא ביצע את העברה בפועל עלול ליפול.

מטרת החוק הינה מסחר חופשי והגנה על התחרות, מניעת כשלי שוק, יעילות כלכלית, והגנה על הצרכנים מפני עוצמה כלכלית, כמו כן, מושא תשומת הלב של דיני הגבלים עסקיים הם העסקים ולא הצרכנים - איך מותר ואסור לפירמות להתנהג, במיוחד אחת כלפי השנייה.
מטרת החוק היא לאפשר כמה שיותר שוק חופשי, בהתחשב במה שמסוגל המשק הישראלי.

חוק ההגבלים ייסוג כאשר התחרות אינה טובה, למשל: במונופול שנשען על משאב טבע ויש קושי בפיצול ההיצע, בנושא של קניין רוחני המאפשרים ליוצר הגנה מושלמת לתקופה מסויימת, וכן כאשר זה לטובת הציבור.

חוק ההגבלים העסקיים עוסק בשלושה סוגים של "הגבל עסקי":
• מונופולין: ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת שירותים מסוימים או רכישתם בידי אדם או תאגיד אחד. הכלל: לפירמה מסוימת מותר להיות מונופול אך תחת כללי התנהגות מחמירים יותר מאלה של פירמה רגילה – אסור לו לנצל את כוחו לרעה. אין שום איסור חוקי על קיום מונופולים.
• מיזוג חברות: עסקה בה נרכשות מניות בתנאים מסוימים, או נרכשים עיקר עסקי החברה.
מיזוג= חברות שמתאחדות בצורה מלאה/ חלקית.
מיזוגים הם בדר"כ דבר טוב גם לחברות המתמזגות וגם לצרכנים משום שהם מגדילים יעילות ומכאן מביאים להוזלת מחירים. במידה והמיזוג מגדיל ריכוזיות או מוביל עליות מחירים הממונה על ההגבלים מתערב. הכלל: המיזוג הוא דבר מותר אך בחברות גדולות דורש את אישור הממונה על הגבלים עסקיים.
• הסדר כובל: כל דרך מתואמת, המופעלת על ידי בני אדם המנהלים עסקים, ושמגמתה השלטת הסדר שעלול לפגוע בתחרות. הכלל: הסדר כובל תמיד אסור, אלא אם הוא הותר בצורה מפורשת (כחוק).
הסכם כובל יכול שיהיה בע"פ ללא מסמך כתוב, כמו כן ע"י הסכמה בהתנהגות, וכן התאמה להסדר קיים. דוגמאות להסדר כובל:
 הסכמה על המחיר- עם מתחרה או מפרסם;
 הסכמה על המרווח- עם מתחרה או מפרסם;
 חלוקת שוק (סוגי לקוחות/ אזורים/ בלעדיות);
 הסכמה על כמות, איכות, סוג מוצרים.

• הצעה לתיקון החוק- קבוצות ריכוז: תיאום בין פירמות מבלי שתיאמו אקטיבית – למשל קוטג'.

מבנה רשויות האכיפה:
• הרשות להגבלים עסקיים.
• הממונה על ההגבלים העסקיים: דיויד גילה. לממונה סמכות רחבה למתן החלטות- אישור, פסילה, התניה של מיזוגים; קביעה האם פעולה מסוימת היוותה ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי.
• בית הדין להגבלים עסקיים: בי"ד מחוזי מיוחד שמורכב ממשפטנים וכלכלנים. ביה"ד שומע ערעורים על החלטות הממונה, וישנם תחומים מסוימים בהם מעניק לו החוק סמכות ייחודית.
• בתי משפט רגילים: אכיפה פלילית של חוק ההגבלים, לצד אכיפה אזרחית בעילות נזיקיות או חוזיות (למשל טענה שחוזה שיוצר הסדר כובל אינו מחייב).