סיכום הקורס: מבוא לדרידה

מבוא לדרידה
תוכן עניינים
שיעור 1 2
שיעור 2 5
מתת מוות 5
שיעור 3 9
מתת מוות - המשך 9
שיעור 4 11
אינקורפורציה 11
הסוחר מוונציה – מהו תרגום "רלוונטי"? 12
שיעור 5 14
הסוחר מוונציה – מהו תרגום "רלוונטי"? - המשך 14
שיעור 6 14
הסוחר מוונציה – מהו תרגום "רלוונטי"? - המשך 14
שיעור 7 16
Mnemosyne 16
שיעור 8 17
Demeure 18
שיעור 9 20
עיני השפה 21
שיעור 10 23
עיני השפה - המשך 23
שיעור 11 25
שיבולת: לפאול צלאן 25

שיעור 1
בהספד שנותן דרידה ללוינס הוא קורא לו מורה וידיד, מורה וידיד שיחסי החליפין איתו הם כאלה שבסימן ההעדר, יחסים עם מי שמת שמכילים אותו תמיד באופן מלנכולי.
מה אנחנו עושים לגבי אותם יוצרים שאנו נאלצים לדבר עליהם? דרידה מציע לנו לדבר איתם, להיות יחד איתם באותה אינקורפרציה, בליעה מלנכולית, באותה הכלה, להיות איתם לפני שאנו מדברים עליהם.
אפיון ראשון של הכתיבה של דרידה יהיה אותה תנועה כפולה שקיימת אצל דרידה בין הכלה, בליעה מלנכולית, לבין פרידה או קטיעה, מין התחלה של אירוע חדש בכתיבה שאפשר להחוות אותו לאיזה מחווה של אוונגרד או מודרניזם רדיקאלי.
איך אפשר להציג את דרידה? בגלל אותה תנועה של שימור, של הכלה, אפשר לומר שדרידה חובר למחוות אינטלקטואליות שמוכרות לנו והוא לא לגמרי חורג מהן, מה שמוצג כ"דרידה המוקדם", דרידה שהתחיל לכתוב בשנות ה-60 – "הקול והתופעות", "על הגרמטולוגיה", "כתיבה ושונות". יחד עם זאת, יש משהו בכתיבה של היצירות האלו שהוא יחסית קונבנציונאלי. נהוג להבחין בין דרידה המוקדם של שנות ה-60 וה-70 לדרידה המאוחר שמשנות ה-80 ואילך עוסק בסוגיות יותר אתיות ופוליטיות. בכל פעם שמנסים להציג את משנתו של דרידה מצד אחד יש את אותה שמרנות ושימור, זיהוי של מה שמוכר לנו, אך מצד שני ברור שיש סוג של עודפות בכתיבה הזו.
אך איזה מן עודפות זו? האם היא אפקטיבית? האם יש משהו רגשי בכתיבה של דרידה? האם אפשר לומר שהעודפות של דרידה, שהאקססיביות הזאת היא פרי של המימד האפקטיבי? האם היא כרוכה בעמדות האסתטיות של דרידה? האם יש מימד רליגיוזי בכתיבה של דרידה? האם זה באופן שבו הכתיבה של דרידה סרוגה בספרות?
בשיעורים הראשונים נעסוק בספרו של דרידה "מתת מוות", בפרק השלישי העוסק בעקידת יצחק. זו קריאה של דרידה שקורא בקירקגור קורא בעקדת יצחק. ניכר בפרק זה ..........