שער 1 הגדרת גלובליזציה ואנתרופולוגיה 4
מבוא 4
הנחות יסוד של הקורס 10
מה זה גלובליזציה? 10
מאפייני הגלובליזציה 11
התרומה של האנתרופולוגיה להבנת גלובליזציה 12
מאמר, קריאה עצמאית: ג'ונתן קסביאר-אינדה ורנאטו רוזלדו: המרחבים והזמנים של הגלובליזציה לפי דיוויד הארווי ואנתוני גידנס 12
דיוויד הארווי 12
גידנס 13
אימפריאליזם תרבותי וההומוגניזציה של העולם 14
תמונה שונה של העולם 14
עולם ללא מרכז 15
גבולות הניידות והקשרים הגלובליים: הפן החומרי של הגלובליזציה 15
קשרים מגושמים 16
המאמר של ג'ונתן קסביאר-אינדה ורנאטו רוזלדו 16
חלק 1: דיוויד הארווי ( 1989) - האצת הזמן והתרחבות החיים הכלכליים והחברתיים 17
תוצאות של המשטר הפוסט פורדיסטי 18
התרחבות החיים החברתיים - אנתוני גידנס 19
לסיכום 20
חלק 2: הדינמיקה התרבותית של הגלובליזציה 20
דה/רה-טריטוריאליזציה 21
אימפריאליזם תרבותי - גלובליזציה של העולם 22
אימפריאליזם תרבותי - תפיסות אודות האחדה גלובלית (הומוגניזציה תרבותית) 22
סיכום 23
חלק 3: היחסים בין הפריפריה למרכז - תמונה שונה של העולם 23
מעמדה של מדינת הלאום 24
זרמי התרבות המנוגדים 25
פריפריאליזציה: השלכות 25
לסיכום 26
עולם ללא מרכז 26
גבולות הניידות והקשרים הגלובליים 27
סיכום 27
אנתרופולוגיה פוליטית 28
הרצאה מוקלטת ד"ר אינה לייקין: פריצ'רד אוונס 28
שרון האצ'ינסון והשפעת הקולוניאליזם 30
סיכום 31
שיעור בכיתה: אנתרופולוגיה פוליטית 32
אדוארד אוונס פריצ'רד / אתנוגרפיה בשבט "הנואר" 32
מערכת פוליטית נטולת ראש 32
כיצד פועל עיקרון "הפילוח של קבוצות מוצא" 33
סיכום 33
שרון האטצ'ינסון 34
האתנוגרפיה של האטצ'ינסון 34
סיכום 36
שער 2: מבני עוצמה חדשים, המדינה האוליגרכית־תאגידית והשיח האנתרופולוגי האידאולוגי /ברוס קפפרר 36
קפפר: איך מדינת הלאום הופכת להיות תאגידית/אוליגרכית 36
אפקטים תאגידיים ואוליגרכיים של מדינה; הסדרים החדשים שמבנים את המדינה 37
הלאומיות של המדינה האוליגרכית/תאגידית 38
צורת מדינה חדשה 38
מישל-רולף טרוּיוֹ: האנתרופולוגיה של המדינה בעידן הגלובליזציה - תפיסת המדינה 39
גלובליות מפוצלת 39
הקפיטליזם היה תמיד טרנס־לאומי 40
כלי קיבול משתנים 40
לקראת אתנוגרפיה של המדינה 41
ביאורים על המאמרים של ברוס קפפר וטרויו 41
טרולו 41
אפקטים מדינתיים 42
מחשבות אודות המדינה - מה זו מדינה? המדינה המוגדלת 42
הגמוניה 42
בלוק היסטורי/ קונטרה הגמוניה 44
גלובליות מפוצלת - fragmented globality 44
מאפייני שוק ההון הגלובלי 45
התוצאות החברתיות והכלכליות של התיחום 45
מקומה של המדינה בעידן של גלובליזציה מפוצלת - כלי קיבול משתנים 46
מקומה של המדינה בעידן הגלובליזציה מפוצלת - כלי קיבול משתנים 46
המאמר של ברוס קפפר 47
מטרה וטענות מרכזיות של המאמר 47
מהו תאגיד? 47
אוליגרכיה 48
אוליגרכיה- מגמות חדשות 48
ההבדל בין מדינה לאוליגרכיה תאגידית 48
אפקטים תאגידיים ואוליגרכיים של מדינה: ההווה שבעבר ומוטציות עכשוויות 49
הלאומיות של המדינה האוליגרכית/תאגידית 49
צורת המדינה החדשה 50
הבדל בין קפפר, סקוט ופרגוסון: 50
שער 3: מדינת הלאום בעידן הגלובליזציה: מנגנוני הפיקוח של המדינה; כיצד המדינה חושבת? 50
מאמר: ג'יימס סקוט 51
פישוטים 51
הגריד - the grid 52
המאפיינים של הגריד 52
מתן שמות ומפקדי אוכלוסייה 53
סטנדרטיזציה של השפה 53
תכנון נתיבי תחבורה 54
סיכום 55
מאמר: פרגוסון ג'יימס 55
הטענה המרכזית 56
שתי אפריקות 56
"זמביאן קואופרטיב" 57
סיכום 58
ממן 13 58
מאמר: מיכל קרבל-טובי ואקיל גופטה: בירוקרטיה בפעולה השורשים הסימבוליים 58
השורשים הסימבוליים של הבירוקרטיה - הקדמה 59
הגישה הדרמטורגית של גופמן: 61
טענה מרכזית - קרבל-טובי 62
מאמר: ג'סיקה לווינגר - מסלולי חיים של פקידי מדינה 63
שדה המחקר 64
מאמר: גופטא אקיל "עוני בראי הביופוליטיקה"- ביורוקרטיה, אלימות מבנית ועוני בהודו 69
גופטה הנחות מרכזיות 69
הגישה המחקרית של גופטה 70
ניתוח מקרה על פי גופטה- פריון בקהילה האתיופית 71
שער 4 - אסטרטגיות של ייצוג המדינה 72
מבוא 72
מאמר: דון הנדלמן: אסון ורסאי 73
אירועי ורסאי 73
אתנוגרפיה של בירוקרטיה 73
"אירוע פומבי" 74
ההמשכיות 75
מרחב וזמן בטקסים 75
סיכום 75
מאמר: נברו ישין יעל "התרבות של אטטורק" 76
הממד הרגשי של טקסי המדינה 76
פולחן אטאטורק 76
סיכום 77
מאמר: אקיל גופטא, האופן שבו המדינה מייצג את עצמה בחיי היום יום 77
הטענה המרכזית של גופטא 78
שיטת המחקר 79
התרומה המרכזית של המאמר 79
דוגמה לתרומה של המאמר הינו הדיון של גופטא בהשפעת אידיאולוגיות והפרקטיקות טרנסלאומיות על הייצוגים של מדינת הלאום 80
דוגמה נוספת שגופטא מביא: קסטות 80
שער 5: הסדר הטרנס אטלנטי 82
מבוא 82
מאמר: סדר טראנס-לאומי: בין מדינה לארגונים לא ממשלתיים - אקיל גופטא וג'יימס פרגוסון 83
חלק א- כיצד המדינה מבססת את עצמה? 83
תפיסה טופוגרפית 84
התוכנית המשולבת לשירותי התפתחות הילד 85
חלק שני - מגבלות הכוח של המדינה 86
ממשליות על לאומית 87
מערכת המימשליות העל לאומית 88
מאמר: קמפ אדריאנה - הגירת העבודה החדשה ואתגריה: הסדרת מעמד הילדים של מהגרי העבודה בישראל 89
הטענה המרכזית 90
הרפורמה 91
אדפטציה? 92
מסקנה 93
מאמר: מדלן ריבס: לתקן את הגבול 93
אתנוגרפיה מרחבית 94
מטרת המאמר 95
מהי טריטוריה 95
מקרה הבוחן 95
מסקנות 96
עבודת הגבול - סיכום 97
הכנה למבחן: 98
שער שישי - אזרחות טראנס לאומית ומגבלותיה / למידה עצמאית 99
מאמר: נינה גליק שילר - אזרחים במעברי גבול 99
גלובליזציה: תהליכים כלל עולמיים, היוצרים מערכות כלכליות וחברתיות משולבות ואחידות יותר ברחבי העולם כולו. התהליכים האלה חוצים גבולות מדיניים והם מאפשרים תנועה מהירה של אנשים, מוצרים, הון, מידע ורעיונות ממדינה למדינה. הגלובליזציה יצרה את הכפר הגלובלי - חברה כלל עולמית חוצת גבולות, בעלת תרבות אחידה, חובקת עולם.
המאמר של ג'ונתן קסביאר-אינדה ורנאטו רוזלדו:
1. המאמר של אינדה ורוזאלדו נפתח בתיאורים אתנוגרפיים קצרים שנועדו להדגים את העולם המרושת החוצה גבולות לאומיים ומחבר בין תרבויות וחברות שונות ומרוחקות.
כיצד מדגימים תיאורים אלה את המאפיין המרכזי של המחקר האנתרופולוגי על הגלובליזציה? מהו המאפיין הזה?
מבוא
1. תהליכי הגלובליזציה שהתגברו מאז מלחמת העולם השניה היו אמורים לכרסם בצורה מתמדת בכוחה של המדינה ואכן גופים המזוהים עם תהליכים גלובליים כמו הבנק העולמי וקרן המטבע הבין לאומית, תאגידים רב לאומיים, מתחרים עם מדינות הלאום על תפקידיה המסורתיים.
יחד עם זאת, נוכחותה של המדינה בחיינו היומיומיים רק הולכת ומתגברת. הקורס מציע מבט אנטרפולוגי על מגוון הרגעים בהן המדינה נוכחת בחיינו. החל מפרקטיקות כמו מפקדי אוכלוסין, רישום לידות ונישואין, המפגשים היומיומיים עם מוסדות המדינה כמו העמידה בתור לקבלת קצבה בביטוח לאומי, המפגש עם הפקיד בדרך לתשלום המס, או ביקור בבית החולים וכו'. באמצעות בחינת הפרקטיקות האלה נלמד כיצד סמכות המדינה חודרת ומתפקדת בחיי היום יום שלנו, כיצד הפרוצדורות הבאנליות לכאורה, כמו עמידה בתור משמרות את כוחה של המדינה מצד אחד אך גם מעצבות את האופן שבו המדינה מנהלת את יחסיה עם האוכלוסייה.
כיצד המפגשים עם המדינה מבנים את זהות האזרחים ואת תפיסותיהם לגבי מיקום המדינה בחייהם. נבחן גם את הייצוגים התרבותיים של המדינה בדמותם של סמלים, כדי לבחון כיצד הסמלים מעצבים את היחסים בין המדינה לאוכ'.
נתייחס לשחקנים כלכליים ופוליטיים שמתחרים עם המדינה. נבחן כיצד תהליכים על לאומיים משפיעים על הקשר בין מדינת לאום ואזרחיה וכיצד הם מעצבים מחדש את המשמעויות שאזרחים מקנים לזהויות שלהם.
נשאל גם כיצד מתפקדת מדינת הלאום בהקשר שבו שחקנים מתחרים עם המדינה על משאבים ומקורות שליטה. כיצד תחרות וזרימת ההון הגלובלי משנות את האופן שבו המדינה מנהלת את האוכ' שלה. נשאל כיצד התהליכים האלה משפיעים על האופן שבו המחקר במדעי המדינה ממשיג את המדינה.
מדיניות בעידן הגלובליזציה, פרספקטיבות אנתרופולוגיות: המילה אנתרופולוגיה מורכבת משתי מילים ביוונית: אנתרופוס אנושי, הבן אדם. ומוגוס, כלומר ידע, מדע ותורה. אנתרופולוגיה היא בעצם תורת האדם.
בקווים מאוד כללים, ניתן לתאר את האנתרופולוגיה כדיסציפלינה שחוקרת את המגוון האנושי, הן בעבר והן בהווה. באופן עקרוני, האנתרופולוגיה עוסקת בהבנת האחר. האנתרופולוגיה בוחנת את מי שנראים אחרת מאתנו, שמדברים שפות אחרות ומתנהגים בצורה שונה משלנו. האם האנשים האלה נחותים מאתנו? נעלים.. נעלים יותר? או פשוט שווים לנו? כיצד עלינו להתנהג כלפי מי שנראים ונשמעים אחרת מאתנו?
למעשה, מאז התפתחותה של האנתרופולוגיה במאה ה-19, ניסתה הדיסציפלינה לענות על השאלות האלה.
והיום כמו אז, עבור בני אדם שבאים מרקעים חברתיים ותרבותיים שונים, ידע אנתרופולוגי מסייע להבין את מה שנראה להם זר או לא טבעי.
בקורס הזה, אנחנו נתמקד באנתרופולוגיה התרבותית-חברתית שחוקרת את חיי היום-יום של בני האדם, ואת הקהילות שבהן הם חיים. ישנם גם ענפים אחרים באנתרופולוגיה שבהם נחנו לא ניגע בקורס הזה, כמו למשל, האנתרופולוגיה הביולוגית או האנתרופולוגיה הבלשנית. אנתרופולוגיה תרבותית-חברתית, חוקרת התנהגויות, אמונות ומוסדות חברתיים שמרכיבים את הקהילות של בני האדם. היא בוחנת את כל ההיבטים של התרבות האנושית, מלחמות ואלימות, תאווה ומיניות, תולדה וגידול ילדים, הזדקנות ומוות וכו'. היא גם מתחקה אחר דפוסי משמעות שקיימים בתרבותיות שונות. למשל, מהי המשמעות של המוות? מהי המשמעות של האהבה? בתרבותיות שונות. וכיצד שונה משמעות זו ממשמעותה בתרבות אחרת שבה אנחנו חיים, למשל.
היבט חשוב מאוד לעניין הקורס שלנו, אנתרופולוגיה תרבותית חוקרת את האינטראקציות בין קהילות מקומיות
לבין כוחות חברתיים גלובליים, ואנחנו נדגים את הקשר הזה בהמשך ההרצאה.
אנתרופולוגיה התחילה להתפתח במאות ה-18 וה-19, עם ההתרחבות הגוברת של הקולוניאליזם האירופי.
קולוניאליזם שהגביר למעשה את המגע עם העמים, שעד כה היו בלתי נראים לתושבי אירופה. השינויים הטכנולוגיים, ובעיקר הטכנולוגיות החדשות הקשורות לתחבורה ותקשורת..........................
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
