עבודה סמינריונית: ניתוח סיסמת הקמפיין לעידוד הגיוס על רקע הירידה בממלכתיות בישראל

ניתוח סיסמת הקמפיין לעידוד הגיוס על רקע הירידה בממלכתיות בישראל

תוכן העניינים

1. מבוא 3
2. סקירת ספרות 4
2.1. מודל אומה במדים 4
2.2. מודל אומה במדים בישראל: משמעויות והשלכות 5
2.3. תהליכים שהשפיעו על היחס לגיוס לצה"ל 9
גורמים חיצוניים 10
גורמים פנימיים 11
סיכום 18
2.4. יחסי צבא-חברה בישראל 19
3. ניתוח הסלוגן "ישראלי אמיתי לא משתמט" 27
3.1. מי הוא ישראלי אמיתי? 27
3.2. משמעות ההשתמטות 28
3.3. ההקשר 29
4. סיכום 30
5. בבליוגרפיה 31

1. מבוא

צה"ל נחשב לצבא-עם עד שנות ה-80 של המאה ה-20 (סואן, 2008), וכמעט כל אזרחי המדינה היהודים החייבים בגיוס התגייסו לשירות הצבאי (אלחאג' ובן-אליעזר, 2003). בשנות השמונים התעצם הסדק, שאולי נוצר קודם לכן, בקדושתו של הצבא ובקדושת הגיוס (אלמוג, 2004). באמצע שנות התשעים הפכה ההשתמטות משירות הבטחון (סדיר ומילואים) לתופעה חברתית שלא ניתן להתעלם ממנה (Yantzi, 2019). כתוצאה מכך נשמעו בחברה הישראלית קולות התומכים בהמנעות משירות הבטחון וכן קולות המתנגדים להמנעות זו, מטיעונים שונים (בן-אליעזר, 2007). נראה כי תופעת ההמנעות משירות בצבא גם יוצרת וגם משקפת שסעים בחברה הישראלית.
זהו הרקע לכך שבשנת 2007 התפרסם הסלוגן "ישראלי אמיתי לא משתמט" (בר, 2007), המנסה להחזיר את הגלגל לאחור ולשחזר את קדושת השירות בצה"ל (בן-אליעזר, 2003). בעבודה זו מטרתי לבחון לעומק את תופעת ההמנעות משירות הבטחון וכן את ההתנגדות הריאקטיבית שהיא יוצרת, באמצעות ניתוח משמעות הסלוגן על רקע התהליכים הרבים והמורכבים המתרחשים בחברה הישראלית ונוגעים למעמד הצבא והשירות בו. אחת הטענות היא כי רק הירידה בממלכתיות, או במלים אחרות תחילתו של העידן הפוסט-הגמוני בישראל, היא זו שאפשרה את עצם הדיון הציבורי בשאלת ההמנעות משירות הבטחון (בן-אליעזר, 2003).