עבירות על חוק מס ערך מוסף ומדיניות הענישה

עבירות על חוק מס ערך מוסף ומדיניות הענישה

מגיש:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 3
דיני המס - רקע 3
חוק מס ערך מוסף 4
עבירות על חוק המע"מ 5
מדיניות הענישה 8
תפיסת מדיניות הענישה של בית המשפט 11
משפט משווה 16
סיכום 17
ביבליוגרפיה 19

מבוא
לדיני המיסים יש תכליות רבות ומגוונות והם נועדו להטלת מיסים על פי חוק על מנת לממן את פעולות המדינה והוצאותיה הציבוריות. כלומר, המיסים עצמם אינם בבחינת גזרה רעה משמים, אלא הם מהווים כאמור מכשיר חיוני וחיובי שיצר האדם על מנת לקיים חברה מודרנית.
שיטת הטלת מס ערך מוסף בישראל בנויה על העיקרון לפיו כל יצרן יחוייב במס על הערך המוסף שהוא תרם למוצר בשרשרת היצור, החל מתחילתו ועד הגעתו לצרכן הסופי. הצרכן, בסופו של דבר, נושא בנטל כל אותם ה״ערכים המוספים״ של כולם, והמס יגולגל אליו בדומה לכל מס עקיף אחר. הדבר נעשה על ידי חיוב כל יצרן בשרשרת היצור במס ערך מוסף לפי ערך המוצרים הנמכרים על ידו, וזיכויו במס ערך מוסף ששילם לפי ערך המוצר או חומרי הגלם שנרכשו על ידו. לצד ההיגיון הקבוע בתהליך גלגול המע"מ, ניתן לראות כי במקרים רבים פרטים וארגונים שונים עוברים עבירות לפי חוק המע"מ, בין אם מדובר בעניינים טכניים או בין אם מדובר בתכנון להונאת רשויות המס.
חוק מס ערך מוסף מבדיל בין עבירות מע"מ אשר אינן נמצאות ברף החומרה הגבוה (בעיקר מדובר ב"עבירות טכניות") המבוצעות לרוב ללא כל כוונה פלילית של העסק ואשר העונש המוטל על עבירות התחמקות תשלום מס והעונש בגינן עומד על 5 שנות מאסר ובמקרים חמורים במיוחד עלול להגיע ל-7 שנים. יחד עם זאת, ניתן לראות כי ההיסטוריה של דרכי הענישה בעבירות מס היא איננה גבוהה ומחמירה למרות הניסיון של בית המשפט לעשות שינוי בעניין זה.
במהלך השנים קבע בית המשפט קריטריונים שונים על מנת לקבוע את חומרת הענישה או את הקלות שלה. עבודה זו תבחן את שני מתחמי העבירות בחוק מס ערך מוסף וכן את מדיניות הענישה של בית המשפט, תוך מבט משווה מהדין הבינלאומי. העבודה תעמוד גם על השינוי במתחמי הענישה במהלך השנים וההבדל בין הסנקציות הפליליות לאלו האזרחיות.