עבירות צווארון לבן אצל ידוענים – כיצד רואה בית המשפט עבירות אלו ואופן הענישה בו הוא נוקט

עבירות צווארון לבן אצל ידוענים

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
2.1. עבירת ה"צווארון לבן" 4
2.1.1. הגדרה 4
2.1.2. סוגי עבירות "צווארון לבן" 5
2.2. עבירת מס כעבירת 'צווארון לבן' 6
2.3. ראיית החוק ותפיסת המשפט את עבירות "צווארון לבן" 9
2.3.1. תפיסת בית המשפט 9
2.3.2. תיקון 113 לחוק העונשין 12
2.4. עבירות "צווארון לבן" בקרב ידוענים 14
2.5. ענישת ידוענים בעבירות "צווארון לבן" - מבחן בוזגלו? 16
2.6. משפט משווה 20
3. ביקורת וניתוח אישי 22
4. סיכום 26
5. ביבליוגרפיה 27

1. מבוא
ב-15 באוקטובר 2017, נפל דבר בישראל: הזמר קובי פרץ, נכנס לרצות עונש מאסר של שנה וחצי בגין עבירות מס שביצע במשך שנים. כניסתו של פרץ לבית הסוהר לוותה בהד תקשורתי נרחב, בעיקר לאור העבודה שידוענים רבים בשנים האחרונות, הואשמו בעבירות מס אולם הם לא נכנסו תחת סורג ובריח. על כן עולה השאלה, האם בית המשפט החל מחמיר עם אותם ידוענים, או אלו זוכים לאור היותם ידוענים, להקלה משמעותית בגזר דינם? עבודה זו עוסקת בשאלה, האם בית המשפט מחמיר עם עברייני צווארון לבן בגלל שהם ידוענים או מקל?
בשנים האחרונות, אנו עדים למספר הולך וגובר של פרשיות כלכליות ועבירות מס שונות שבהם מעורבים ידוענים. את פרשיות המס הללו, נהוג לכנות גם כעבירות 'צווארון לבן', והן מעלות לא מעט עניין ציבורי, לא בגלל שמדובר בעבירת מס, אלא בעיקר לנוכח העובדה, כי עובר העבירה הוא מפורסם.
ההגדרה המקובלת לעבריינות צווארון לבן היא, "ניצולם של משאבים מיוחדים, שעליהם יש למנצל שליטה, הן במשרות, בנכסים ובהשפעה כלכלית, חברתית ופוליטית, במטרה להפקת רווחים בלתי חוקיים, וכל זאת באמצעות שיטות הסוואה והטעייה ותוך כדי מניעת גילוי המעשה על ידי הפעלת שליטה על מקורות המידע".
בשונה מהעבירות הפליליות הקלאסיות בהן עבירות רצח, אונס ושוד, עבריינות צווארון לבן מאגדת בעיקר את אותן עבירות אשר נתפסות על ידי החברה כעבירות "רכות" יותר, קרי, עבירות שהמבצעים שלהן נחשבים במובן החברתי שלהן. יחד עם זאת, קיימת הסכמה, כי עבירות המס השונות שייכות לקבוצת ההגדרה של עבירות 'הצווארון הלבן', כאשר קיים קושי מיוחד באיתור המידע אודות ביצוע העבירה, בעיקר לנוכח העובדה שעבריין המס מנצל את המשאבים המיוחדים שנמצאים בשליטתו או בבעלותו, לשם הפקת רווחים בלתי חוקיים בצורה של דיווח בחסר על הכנסתו.
באופן שהוא צפוי, הליכים פליליים כנגד ידוענים, מעוררים הד ציבורי ותקשורתי נרחב, המעמיד במקרים רבים את מוקד העבירה במרכז, קרי הידוען, ולא את החשד עצמו, כלומר ביצוע של עבירות מס ועבירות כלכליות. ההד הציבורי והתקשרותי שמתעורר סביב החשדות, מעמיד את הידוען במצב שבו הוא עלול להיחשף ל"סיכון כפול": התנהלות מול המדינה כולה באמצעות כיסוי תקשורתי נרחב, תוך הליך של משפט ציבורי, והתנהלות מול בית המשפט כחלק מההליך המשפטי התנהל כנגדו.
מספר פרשיות שבהן מעורבים ידוענים הקשורות לעבירות צווארון לבן, העלו כאמור תהיות לגבי מידת העונשים שקיבלו אותם ידוענים, כאשר השאלה המרכזית שעבודה זו מעלה, היא האם בניגוד למגמת הענישה המחמירה שהולכת ומתגבשת בערכאות השונות בבתי המשפט בעבירות מס, לא ניתן שלא לתהות, האם ידוענים המואשמים בהעלמת מסים מקבלים מבית המשפט סוג של "הנחת סלב", הכולל בעיקרו עונש קל יותר מאנשים רגילים שמבצעים את אותן עבירות ממש? יתר על כן ניתן לשאול, האם לאור תיקון 113 לחוק העונשין, בית המשפט מצא לנכון להחמיר או להקל עם הידוענים?
אחת מפרשיות עבירות הצווארון הלבן המדוברות ביותר שנדונו בבית המשפט, הייתה פרשת העלמות המיסים של הזמר אייל גולן. בפרשת אייל גולן , הורשע הזמר בעסקת טיעון בעקבות עבירות כלכליות שעבר, הכוללות העלמת הכנסות בגובה של מיליוני ₪ והפקת חשבוניות פיקטיביות. לאחר שהוגש כתב אישום חמור אל בית המשפט, הגיעו הצדדים להסדר טיעון שכלל כופר – כלומר הטלת קנס כספי גבוה וריצוי של ארבעה חודשי עבודות שירות בלבד! פרשת אייל גולן מצטרפת לפרשות אחרות שבהם היו מעורבים ידוענים, ובהם פרשת יהודה ברקן , הורשע אף הוא בהעלמת הכנסות בסכום של מיליון ושש מאות אלף ₪. גם ברקן, כמו גולן, חתם על עסקת טיעון עם המדינה, ונידון בית משפט השלום לשישה חודשי עבודות שירות בלבד, בנוסף לקנס כספי זניח יחסית של כמאה אלף ₪. ההד התקשורתי שפרשה זו גרמה הובילה לשאלה, מדוע גוזרים בתי המשפט גזר דין נמוך כל כך אף שבחלק מהעבירות החוק מאפשר מתן מאסר ממושך של עד כשבע שנים ?
מנגד באחת הפרשיות האחרונות שנפסקו בבית המשפט ושעסקו בעבירות צווארון לבן אצל ידוענים, הייתה פרשת קובי פרץ . פרשת הזמר קובי פרץ שהגיעה לסיומה אך לפני חודשים ספורים, העלתה מחדש את השאלה בדבר חומרת העונש שמטיל בית המשפט על ידוענים כאשר אלו עוברים עבירות מס חמורות. בשונה מפרשת אייל גולן ופרשת יהודה ברקן, הזמר קובי פרץ, לא הסכים להודות במעשים ולא הסכים לחתום על עסקת טיעון בעניינו ובהתאם לכך הורשע בבית המשפט. פרץ, הורשע ונידון בסופו של דבר ל-18 חודשי מאסר בפועל.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את המונח עבירות 'צווארון לבן' תוך תיחום גבולות הגזרה של העבירות הכלולות במונח זה. בחלקה השני, סוקרת העבודה את ראיית החוק את עבירות ה'צווארון הלבן', תוך סקירת עבירות 'צווארון לבן' שנעשו על ידי ידוענים. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את "מבחן בוזגלו" של הפסיקה בעניין עבירות 'צווארון לבן' תוך השוואת פסקי דין שונים העוסקים בעבירות מס וגזר הדין שניתן בכל פסק דין. בחלקה הרביעי והאחרון, עוסקת העבודה בביקורת על סוגיית העונש של ידוענים בעבירות 'צווארון לבן'.