מבוא 1
ממתווך לכדי הוגה: ציר ההערכה המשתנה 2
שאלת המקוריות ועבודת התרגום המושגי 2
הסקפטיות האקדמית וצורת הדיאלוג 2
התיאוריה הפוליטית: קהילה, חוק וצדק 3
הגדרת הקהילה הפוליטית והמדינה המעורבת 3
חוק טבעי, צדק ומגבלות התבונה 3
האתיקה של החובה 4
רטוריקה ופילוסופיה כמשימה אחת 4
מגמות עדכניות ופערי מחקר 5
סיכום 5
רשימת מקורות 5
במשך רוב המאה העשרים נמדד ערכו הפילוסופי של קיקרו בעיקר ביכולתו לשמר תורות הלניסטיות שמקורן אבד, ולא בטיעונים שהעלה בעצמו (Maso, 2022). שאלת היחס בינו ובין הפילוסופיה היוונית נוסחה כבעיה מחקרית מובהקת רק לקראת סוף המאה (Striker, 1995). מאז שנות התשעים התחולל שינוי מצטבר, ובמרכזו ההנחה שארגון החומר, בחירת הדוברים ומסגור הוויכוח בחיבוריו הם מעשה פילוסופי לכל דבר (Powell, 1995). הספרות של העשורים האחרונים מרחיבה את התפנית הזאת אל הסקפטיות האקדמית, אל התיאוריה הפוליטית, אל האתיקה ואל הרטוריקה (Atkins & Bénatouïl, 2022). סקירה זו ממפה את ציר ההערכה המשתנה הזה: את הטיעונים שהובילו אליו, את המחלוקות שנותרו בתוכו ואת הפערים שהספרות מצביעה עליהם. בשל היקפו של הקורפוס הקיקרוני נותרים מחוץ לדיון הביוגרפיה, הנאומים והמכתבים, והם נזכרים רק כשהם משרתים את הציר הזה.
