שינויים בדרכי החינוך בפריפריה
תוכן עניינים
פריפריה, מרכז והפערים ביניהם 2
פערים בפריפריה 2
פערים בחינוך 3
שינויים בדרכי חינוך: החינוך פורמלי מול הבלתי פורמלי 4
חוויות מפתח בחינוך 6
צמצום פערים בפריפריה 6
צמצום פערי חינוך בפריפריה תוך שימוש בחינוך בלתי פורמלי 7
התערבות/ מעורבות הורים – האם חיובית או שלילית? 8
הערכה בחינוך 10
ביבליוגרפיה 12
מבוא
חינוך באיזור הפריפריה נוטה לסבול מפערים ומקשיים מיוחדים ביחס לחינוך באיזורי המרכז הן בעולם (Dogba et al., 2019) והן בישראל (Friedman & Billig, 2018). מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את הפערים והאתגרים עמם מתמודד החינוך בפריפריה בישראל ואת המאפיינים הייחודיים של החינוך בפריפריה, וכן את הדרכים לצמצום הפערים והשינויים שחלים בחינוך בפריפריה. לצורך כך העבודה תפתח בהמשגה של המונחים פריפריה ומרכז, תעבור לסקור את הפערים בחינוך בין המרכז לבין הפריפריה, ולאחר מכן תדון בדרכים השונות לצמצום הפערים. לבסוף, העבודה תתמקד בשני נושאים ספציפיים שיש להם רלוונטיות לחינוך בפריפריה: המעורבות ההורית וההערכה בחינוך.
פריפריה, מרכז והפערים ביניהם
"כל המצוי בשוליים, המרוחק מן המרכז; כל מה שהוא פחות מרכזי, חשוב או בסיסי מאחרים, או שאינו זוכה לתשומת לב רבה כמותם" (צפדיה, 2012 א). לפי הגדרות אלו למושג פריפריה ניתן להבין כי הפריפריה איננה נמצאת מחוץ לגבולות מדינה, אך גם איננה שייכת במלוא מובן המילה לשאר המדינה ולתושביה. היא נמצאת במעין מקום/ מצב ביניים. נראה כי עצם היותה שונה מהמרכז ואורחותיו, היא מגדירה אותו והוא מגדיר אותה; כלומר, המרכז בהיותו מרכז, מגדיר את שאר המדינה כפריפריה, משום שהיא איננה המרכז. הפריפריה מגדירה את המרכז באותו האופן כאשר איננה מוגדרת כמרכז בעצמה ולכן זה שלא משתייך אליה הוא המרכז. כהגדרה, המרכז הוא הפעיל ואילו הפריפריה – הסבילה. היא כפופה להחלטות המרכז ומנסה לחקות אותו ולהידמות אליו רוב בזמן.
ישנם איזורים בארץ אשר מוגדרים כפריפריה למרות ששוכנים במרכז הארץ – יישובים כמו רמלה, לוד ויהוד. אם כן, מדוע נחשבים לפריפריה? אם כן, חשוב לחזור ולהדגיש כי הגדרתה של פריפריה נובעת לא רק ממיקום גיאוגרפי, כאמור, אלא גם קשורה בשייכות מעמדית ואתנית. כלומר, אם תושבי העיר אינם דומים בצביונם המעמדי והאתני לערי המרכז, הרי שמדובר בפריפריה (צפדיה, 2012 א).
בבחינת השפעותיה של הפריפריה על אוכלוסייתה, נראה כי עצם הריחוק הגיאוגרפי עם המרכז, יחד עם תשתיות חלשות וכלכלה כושלת – לרוב, זהו המצב בפריפריה – מביא להשפעות קשות וארוכות טווח גם בתחום הבריאות. כך לדוגמא, מקרים של מחלות קשות כמו סרטן נפוצים הרבה יותר באיזורים פריפריאליים מאשר מרכזיים. נראה כי אלמנט העוני, הקשור באופן ישיר לפריפריה, משפיע על רמת הטיפול הרפואי ומערכת הבריאות ככלל לרעה (Palacio-Mejía, Rangel-Gómez, Hernández-Avila & Lazcano-Ponce, 2003).
בהתמקד בישראל ספציפית, נמצא כי תל אביב נתפסת כבירתה התרבותית, תקשורתית והכלכלית של ישראל, כאשר 66% ממשיבי סקר אודות הפריפריה בישראל, הגדירו אותה ככזו. כמו כן, במסגרת אותו הסקר נמצא כי קיים נתק בין האזרחים החיים בפריפריה לבין אלו הגרים במרכז (49% מהמשיבים הסכימו עם אמירה זו). ממצא מעניין נוסף מהסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בשנת 2012, הוא כי הפריפריה נתפסת בעלת חשיבות גבוהה בכל הנוגע לביטחון המדינה (71%). ממצא זה מאשש ומסביר באופן מסוים את יצירתה של הפריפריה מלכתחילה (צפדיה, 2012 ב).
