בין הלכה למשפט: בחינת זכויות חוקתיות של יוצאי אתיופיה והפלשמורה בישראל המתנגשות עם מחלוקת הכרת יהדותם
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. עליית יוצאי אתיופיה והפלשמורה מטעמים הומניטריים או מכוח חוק השבות – הזכות לאיחוד משפחות 4
2.1. רקע לעליית יוצאי אתיופיה לישראל 4
2.2. חוק השבות 6
2.3. הזכות לאיחוד משפחות 8
3. נישואין וגירושין - הזכות לחיי משפחה 9
3.1. הזכות להינשא 9
3.2. דיני הנישואין בישראל 11
3.3. מעמד הנישואין של בני העדה האתיופית 14
4. דיני עבודה והגבלות הרבנות – חופש העיסוק 15
4.1. שוויון זכויות בעבודה 15
4.2. הגבלות הרבנות על הזכות של בני העדה לעבוד 17
5. חוק חינוך חובה לקהילה האתיופית – שילוב ילדיהם במסגרות דתיות בישראל 18
6. הצעת חוק הגיור והשפעתו על בני העדה הנמצאים בישראל 19
7. סיכום 20
8. ביבליוגרפיה 21
1. מבוא
מדינת ישראל הוקמה ואוכלסה בשנותיה הראשונות ובהמשך ע"י עליות מכל רחבי העולם של יהודים שעלו מכוח חוק השבות או מכוח החלטות הממשלה תוך שירות האינטרס הדמוגרפי לייסד מדינה שרוב תושביה יהודים הם.
"ערכיה של ישראל כמדינה יהודית הם בעלי מעמד חוקתי-על-חוקי. הם משפיעים על פירושם של כל חוקי היסוד ומשפיעים בכך על חוקתיותם של כל החוקים. הם משפיעים על פירושם של כל הטקסטים המשפטיים, שכן יש לראות בהם חלק מערכי היסוד של מדינת ישראל ובכך גם חלק מהתכלית הכללית המונחת ביסוד כל טקסט משפטי בישראל. כך למשל, חזקה היא כי כל חוק של הכנסת וכל צו של הממשלה נועדו להגשים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית"
במסגרת העליות הראשונות הועלו ארצה בני העדה האתיופית "ביתא ישראל" ויחד איתם גם בני "זרע ישראל" והפלשמורה אשר הם המוקד העיקרי בו נתעסק בעבודתנו זו, בדיונים השונים בנושאי דת, הלכה ומשפט והכרת יהדותם של יוצאי אתיופיה, עוד נתייחס למחלוקות וההשפעות שלהן על הדור שחי בישראל לאחר 70 שנות עצמאות למדינה, בעיני המשפט החוקתי והציבור בישראל.
בעבודתנו נתייחס לזכויות היסוד שקבעה המדינה מימי הכרזת העצמאות בה הוצגה מגילת העצמאות בכדי לכונן את המדינה על בסיס משפטי שאופיו יהודי-דמוקרטי וההתנגשויות החלות בשמירת צביונה הדמוקרטי לצד הרצון לשמירת ערכי הדת, המסורת והיהדות כפי שפגשה את העולים החדשים בתחילת דרכם ועד היום.
ההשפעות של המחלוקות בין רבני עדות המזרח ואשכנז מלוות היום בקשר ישיר שאלות משפטיות רבות בנושאים כמו: נישואין וקידושין, כשרות, גיור, חינוך ושוויון זכויות ע"פ חוק היסוד.
השפעות אלו מצויות בדיון בין ממשלת ישראל מצד אחד והרבנות מצד שני לבין ממשלת ישראל ובית המשפט ממקום נוסף, כשהתוצאות ניכרות בהשפעות העולות מתוך חיי היומיום של עולי אתיופיה והפלשמורה, משפחותיהם וצאצאיהם שעלו או טרם עלו ארצה.
נתייחס בעבודה זו לדעה הליברלית, כי בני העדה האתיופית יהודים הם ואין לעשות דבר מלבד להכיר בהם ככאלה ואילו השמרנים בהם רבני עדות אשכנז הרואים בהם ספק יהודים ונבחן את דעות המתירנים כשהבולט שבהם הוא הרב עובדיה יוסף אשר הכיר ביהדותם בתנאים מסוימים ופסק כי עליהם לעבור גיור בכדי למנוע את הספק שקיים לכאורה כי התערבבו בהם גויים.
בית המשפט טרם נדרש לשאלה בנושא הלכתי גרידא בו נדרש לקבוע מה הדין לעניין יהדותם של העדה האתיופית ויוצאי הפלשמורה אך, מבחינת המקורות שבהם עיינו מצאנו כי קיימות התנגשויות בנושאים רבים במהלך ניהול אורח חיים תקין בישראל כאשר יהדות העדה נמצאת בספק והנושא מדובר אקטואלית ומתוקשר כל העת מאז העליות הראשונות, דרך החלטות הממשלה ועד לפרשת "יקבי ברקן" בשנת 2018.
בעבודתנו נבחן האם ההסדרה הקיימת היום מספקת והאם קיימת מגמה להכיר ביהדותם או לסתור אותה במשפט הישראלי בהתאם לשאלות העולות בתחומי המשפט השונים.
בחרנו להתחיל את עבודתנו עם סקירה היסטורית על היהודים באתיופיה טרם עלייתם לישראל והשאלות העולות בפרשנות הרבנית בעניין אי הכרה ביהדותם, רקע זה יעזור לנו לבחון את ההתערבות המשפטית הנדרשת בסוגיה זו והצורה בה ניתן ליצור איזון בין יסודות המדינה כיהודית ודמוקרטית למול פגיעה בזכויות הפרט.
עוד נדון בנושא גיור העדה האתיופית, זכות העלייה האתיופית מכוח חוק השבות והאם חוק השבות חל על יוצאי הפלשמורה. תוך התייחסות ממוקדת למשמעות שאלת יהדותם של יוצאי אתיופיה והפלשמורה במשפט הישראלי בסוגיות של נישואים וגירושין, "יין נסך"- דיני עבודה, חוקתי- מנהלי, חוקי יסוד, אפליה אסורה, מגילת העצמאות, ארגונים יהודיים בעולם ויחסם המשפטי-הלכתי ליהודי אתיופיה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
