עבודה סמינריונית: הקונפליקט שבין קריירה לבין אחריות משפחתית ומעמדן של הנשים בשוק העבודה

הקונפליקט שבין קריירה מול אחריות - למעמדן של הנשים בשוק העבודה

מגישה:

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
2.1. שוויון הזדמנויות בעבודה 4
2.1.1. הזכות לעבוד לצד חופש העיסוק 4
2.1.2. שוויון זכויות בישראל 5
2.1.3. שוויון הזדמנויות לנשים – חקיקה מול המציאות 6
2.2. התפתחות מוסד המשפחה 9
2.2.1. מוסד המשפחה – רקע 9
2.2.2. השתתפות נשים בשוק העבודה 9
2.2.3. הגורמים ליציאת נשים לשוק העבודה 12
2.3. קריירה ואחריות משפחתית 13
2.3.1. שילוב של הורות וקריירה 13
2.3.2. קריירה מול אחריות משפחתית 15
3. דיון ומסקנות 17
4. ביבליוגרפיה 19

1. מבוא
"...בעבודה, את חושבת על הילדים שהשארת בבית. בבית, את חושבת על העבודה שלא סיימת. מאבק ניטש בתוכך, ביתך נקרע..".." גולדה מאיר
בעשורים האחרונים, חלה עליה מרשימה בהיקף ההשתתפות של נשים הכוח העבודה. יחד עם זאת, נותר שיעור ההשתתפות של הנשים נמוך מזה שבקרב הגברים. אחד הגורמים המרכזיים לאי-השתתפותן של הנשים בשוק העבודה הוא הצורך שלהן לטפל בבית ובילדים (ימיני, 2009). עבודה זו בודקת את הקונפליקט שבין קריירה מול אחריות, למעמדן של הנשים בשוק העבודה.
לאורך רוב שנות ההיסטוריה המודרנית, גברים ונשים חילקו ביניהם בצורה שווה, את מטלות הקיום הכלכלי, כאשר מתחילת המאה ה-20, בעיקר לאחר המהפכה התעשייתית ואף בעקבותיה, הלך וגדל אחוז הנשים שהצטרפו לשוק העבודה. בתחילה, הרכבו של כוח העבודה הנשי היה נשים צעירות, בעיקר רווקות ונשים מבוגרות שילדיהן כבר גדלו. אולם בשלושת העשורים האחרונים קבוצת האימהות מהווה את מרבית כוח העבודה הנשי בשוק העבודה (שטייר, 2006).
הבסיס לשוויון זכויות במדינת ישראל מושתת על מגילת העצמאות "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". אולם מאז הקמת המדינה, פעל המחוקק בסדרה של חוקים, להוביל לשוויון גדול יותר בל מה שנוגע לשוויון מגדרי ובעיקר בתחום התעסוקה. חוק שכר שווה, חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות בעובדה וחוק יסוד: חופש העיסוק, הם רק דוגמאות למאמץ הגדול של המחוקק ובניסיון שלו להוביל לשוויון מגדרי בתחום התעסוקה.
אולם למרות החקיקה הרבה בנוסף לנתונים החיוביים והעלייה המתמדת בהיקף הנשים האימהות המשתתפות בשוק העבודה, נאלצות נשים רבות, לסבול מאי-שוויון מגדרי בשוק העבודה, המתבטאים בתקרת זכוכית ומשרות "ללא מוצא", שכר נמוך יותר משל גברים, היעדר גמישות של מעסיקים, עבודה במשרה חלקית ועוד. הקונפליקט הקבוע של נשים רבות נמצא בין המתח שבו הן מצד אחד מעוניינות להרוויח יותר, להתקדם בעבודה, ולעסוק בתפקידים ומקצועות מגוונים יותר המתאימים להשכלתן והכשרתן, ומצד שני, לדאוג למשפחה ולילדים. התפיסה הרווחת היא, שעל מנת להגביר את השוויון המגדרי בתעסוקה יש צורך במדיניות המצמצמת את הקונפליקט בין צורכי העבודה לבין צורכי המשפחה ומאפשרת גם לגברים וגם לנשים, לשלב בין השניים (מזרחי-סימון, 2015).
אחד הקונפליקטים המאפיינים אימהות עובדות, הוא קונפליקט עבודה-משפחה. למעשה מדובר בקונפליקט הקיים בין שני תפקידים שונים שאדם נידרש לבצע. הקונפליקט נובע כתוצאה מכך שדרישותיו של תפקיד בתחום העבודה מתנגשות עם דרישות התפקיד בתחום המשפחה. ישנם לחצים שאינם מאוזנים כבעל תפקיד בתחום העבודה. מחקרים שונים (Kahn et al., 1964; בתוך: ארנון-לרנר וברנט, 2015), רואים בעבודה ובמשפחה שתי מערכות תפקידים עם ציפיות ודרישות שונות. הקונפליקט נוצר, לתפיסתם, כאשר דרישות מערכת אחת סותרות את דרישות המערכת השנייה.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את שוויון ההזדמנויות בעבודה בישראל, דרך תפיסת השוויון במדינת ישראל וחפש העיסוק, בהמשך סוקר חלק זה את שוויון הזכויות בישראל דרך החקיקה השונה ובהמשך, סוקר החלק הראשון גם את האופן שבו המחוקק מתמודד עם החקיקה השונה ותפיסת בית המשפט.
בחלקה השני, סוקרת העבודה את התפתחות מוסד המשפחה, השתתפות נשים בשוק העבודה וכן את הגורמים המובלים את הנשים לצאת אל שוק העבודה.
בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את המשמעות של קריירה עבור נשים, בעיקר בכל הנוגע לאיזון שבין עבודה לבין המשפחה. כמו כן סוקר חלק זה, את המשמעויות בשילוב שבין קריירה לבין הורות.
שאלת המחקר: כיצד משפיע הקונפליקט שבין קריירה מול אחריות משפחתית על מעמדן של הנשים בשוק העבודה, והאם בקונפליקט זה עומדת בפני הנשים "בחירה חופשית"?