בעיות כינון האחר והסוליפסיזם אצל הוסרל והביקורת של ז'אן פול סארטר על הפתרונות של הוסרל

בעיות כינון האחר והסוליפסיזם אצל הוסרל והביקורת של ז'אן פול סארטר על הפתרונות של הוסרל

תוכן העניינים

מבוא 3
בעיות הכינון והזולתנות בפנומנולוגיה של הוסרל 4
הביקורת כלפי פתרונותיו של הוסרל העולה ממשנתו של סארטר 8
סיכום 10
ביבליוגרפיה 11

מבוא

במשנתו הפילוסופית, הוסרל עסק רבות בשתי בעיות שפתרונותיהן כרוכים בזה בזה: בעיית כינון האחר, ובעיית הסוליפסיזם (זלותנות) . אחת מתרומותיו החשובות ביותר של הוסרל לפילוסופיה המודרנית הן הטמעת מושג "הפנומנולוגיה", ופיתוח הגישה הפנומנולוגית. גישה זו חידשה את הדיון הפילוסופי בשאלת המהות. התפיסה שעמדה בבסיס הדיון היא שבעוד כל העובדות הן ברות החלפה (קונטינגנטיות), המהותי הוא קבוע, ולכן חשוב להתייחס אליו מבחינה פילוסופית. בכך, הוסרל הציעה גישה חדשה המנוגדת למסורות הפילוסופיות האימפרסיוניסטית והפרגמטית, שהן רלטיביות, ספקניות ועוסקות בעולם האובייקטיבי, שלשיטתו של הוסרל הוא קונטינגנטי (בר-החלפה). הרפלקציה הפנומנולוגית היא פילוסופיה של תודעה, העוסקת בקוגניציה של המהות, ובכך היא מנוגדת למסורות האימפרסיוניסטית והפרגמטית .
הפנומנולוגיה של הוסרל היא שיטה פילוסופית רפלקטיבית שעוסקת בידיעות מהותיות, ולכן היא נתקלת בשאלת האופן בו הפרט יוצר את הידיעה כלפי העולם האמיתי, כלומר: כיצד הפרט מכונן את העולם, ובכלל זה את הסובייקט האחר? בשל כך, על הפנומנולוגיה לעסוק גם בבעיית הזולתנות (Solipsism), ולהתמודד עם המסקנה כי התודעה המכוונת לעצמי אינה יכולה להכיר בוודאות בקיומן של תודעות אחרות . מטרת העבודה הנוכחית היא להציג את הפתרונות של הוסרל לבעיות אלה, וכן את הביקורת של סארטר על הפתרונות שהוצעו על ידי הוסרל. לכן, ראשית יוצגו הפתרונות של הוסרל, לאחר מכן תוצג הביקורת של סארטר, ולבסוף יוצג סיכום לגבי בעיות הכינון והזולתנות אצל הוסרל ואצל סארטר.