המכללה האקדמית גליל מערבי
החוג לקרימינולוגיה
עבודה מסכמת
קורס: כתיבה וקריאה מדעית
2024
מבוא 1
סקירת ספרות 3
גורמים התורמים לנשירה מבתי הספר 3
מצבים משפחתיים ותמיכה הורית 3
אתגרים סוציו-אקונומיים והקשר לנשירה 3
דינמיקה משפחתית והשפעתה על מעורבות התלמידים 3
סביבת בית הספר והשפעתה על מעורבות התלמידים 4
הצורך במערכות תמיכה חינוכיות מקיפות 4
השלכות הנשירה מבתי הספר 4
השלכות כלכליות ארוכות טווח 5
השפעות חברתיות ורגשיות 5
השלכות רחבות על החברה 5
התערבויות ואסטרטגיות תמיכה 6
מדיניות חינוכית להפחתת שיעורי הנשירה 6
תוכניות קהילתיות ותמיכה בנוער בסיכון 7
התערבויות מותאמות לנוער בסיכון 7
סיכום 8
ביבליוגרפיה 9
נשירה מבתי ספר היא אחת התופעות המורכבות שמערכות חינוך בישראל ובעולם מתמודדות עימן. שיעורי הנשירה משמשים מדד מקובל להצלחתה של מערכת החינוך להחזיק בתלמידיה, ונוכחות סדירה ורצופה בבית הספר נחשבת תנאי בסיסי להשתלבות לימודית, חברתית ורגשית (מבקר המדינה, 2022). ספרות המחקר מבחינה בין נשירה גלויה, כלומר עזיבה פורמלית של מסגרת הלימודים, לבין נשירה סמויה, שבה התלמיד רשום בבית הספר אך מנותק ממנו בפועל (אבו עג'אג', 2016; צבירן, 2020). על פי דוח מבקר המדינה (2022), בשנת 2018 כ-5.17% מבני גיל התיכון בישראל לא היו רשומים במוסדות חינוך, ובשנת הלימודים התשפ"א טופלו כ-90,000 תלמידים על ידי קציני ביקור סדיר. הדוח מציין גם כי מגפת הקורונה והמעבר ללמידה מרחוק העצימו את תופעת הנשירה הסמויה.
התופעה אינה מתפלגת באופן שווה בין קבוצות האוכלוסייה. שיעורי נשירה גבוהים במיוחד תועדו בחינוך הערבי, הבדואי והדרוזי (אבו-עסבה ואחרים, 2013), ובפרט בקרב מתבגרים במצבי סיכון בחינוך הערבי הבדואי בנגב (אבו עג'אג', 2016). בני נוער ערבים בישראל מתמודדים עם מתחים זהותיים ועם הדרה חברתית, המגבירים את הסיכון לניתוק ממסגרות החינוך (רכס ורודניצקי, 2008). יתרה מזו, נוער בסיכון אינו קבוצה אחידה, ומחקרים הצביעו על טיפוסים שונים של בני נוער בסיכון, הנבדלים זה מזה ברמת ההסתגלות ובאופי הקשיים שהם חווים (Etzion & Romi, 2015; סבו-לאל, 2017).
בספרות המחקרית הנשירה מתוארת לרוב כתהליך מצטבר ולא כאירוע נקודתי, כלומר כשלבו הסופי של תהליך ממושך של התנתקות מבית הספר. סקירות עדכניות מתארות את גורמי הסיכון וגורמי ההגנה המעורבים בתהליך זה, פרופילים של תלמידים הנמצאים בסיכון ומסלולים שונים של התנתקות (Archambault et al., 2022). גורמים משפחתיים ממלאים תפקיד מרכזי בתהליך זה. מחקר אורך נורווגי שכלל למעלה משמונת אלפים מתבגרים מצא כי בני נוער שהוריהם נפרדו נמצאים בסיכון גבוה יותר שלא להשלים את לימודי התיכון, וכי השכלת ההורים והכנסת משק הבית הסבירו את עיקר הפער שהוסבר במחקר (Karhina et al., 2024). ממצאים אלו מתיישבים עם מחקרים ישראליים המדגישים את חשיבותה של המעורבות ההורית ואת השפעתה של המצוקה הכלכלית על הנשירה (אבו עג'אג', 2016; Mandel-Levy & Artzi, 2016).
לנשירה השלכות ארוכות טווח על הפרט ועל החברה, ובהן פגיעה בסיכויי התעסוקה, העמקת העוני והגברת הסיכון למעורבות בפלילים (אבו-עסבה ואחרים, 2013; רכס ורודניצקי, 2008). לצד זאת, מחקרים מצביעים על הפוטנציאל הגלום בתוכניות חינוך בלתי פורמלי ובשיתופי פעולה בין ארגוני נוער לגורמים בקהילה לחיזוק ההשתלבות החברתית של צעירים פגיעים (Hermens et al., 2015; Mandel-Levy & Artzi, 2016), ועל האפשרות לזהות מבעוד מועד תלמידים הנמצאים בסיכון לנשירה ולהתערב בזמן (צבירן, 2020).
מטרת עבודה זו היא לסקור את הספרות העוסקת בנשירה מבתי ספר בקרב נוער בסיכון, תוך התמקדות בחברה הישראלית ובקהילות המוחלשות שבתוכה. החלק הראשון של סקירת הספרות עוסק בגורמים התורמים לנשירה, ובהם מצבים משפחתיים, אתגרים סוציו-אקונומיים וסביבת בית הספר. החלק השני בוחן את ההשלכות הכלכליות, החברתיות והרגשיות של הנשירה, והחלק השלישי מציג מדיניות חינוכית, תוכניות קהילתיות והתערבויות מותאמות לצמצום התופעה. בסיום העבודה מובא סיכום של הממצאים העיקריים לצד כיוונים למחקר ולמדיניות בעתיד.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
