עבודה סמינריונית
תקציר 3
מבוא 4
דרכו של רשב"ם בפירושו את החלק ההלכי לתורה ע"פ אלעזר טויטו 6
גישות שונות מזו של טויטו 10
ביקורת על טענתו של טויטו 14
סיכום ומסקנות 20
רשימה ביבליוגרפית 21
תקציר
עבודת המחקר עוסקת בדרכו הפרשנית של רשב"ם (רבי שמואל בן מאיר) בפרשנות החלק ההלכתי של התורה, תוך התמקדות במתח שבין פירוש הפשט למדרשי חז"ל והיחס להלכה.
בעבודה הצגנו את טענתו של אלעזר טויטו לגבי יחסו של רשב"ם לחלק ההלכי של התורה. שלטענתו רשב"ם פירש באופן פשטי אפילו את החלק ההלכי לתורה, מתוך כוונה ברורה לתת תשובה למינים, וכן כתגובה לרנסנס של אותה תקופה, שכלל חתירה להבנת הפשט.
הבאנו את טענת החולקים על טויטו שסוברים, שלרשב"ם לא הייתה כוונה נסתרת בפרשו את החלק ההלכי של התורה, אלא פירש בדרכו דרך הפשט, מתוך תמימתו ודבקותו בקיום תורה כדרך שפירשוה חז"ל, לא שם ליבו לבעייתיות שבפירושו, ולא עלה על דעתו שיבואו לטעות מתוך פירושו לסבור שלא צריך לקיים המצות כמו שפירשו חז"ל.
הצגנו ראיות שלדעתנו סותרות את חלק מטענתו של טויטו. ולדעתנו באמת רשב"ם שם ליבו למתח שבין פירושו לבין מדרשי חז"ל. אולם לא הייתה לו דרך וכוונה ברורה ושיטתית לתת תשובה למינים. פעמים שהתייחס לטענותיהם ונתן "תשובה למינים" ופעמים שלא.
לקראת סוף המאה ה-11 צמחה בצפון צרפת שיטה חדשה של פירוש המקרא. אבי השיטה ופורץ דרכה היה: רש"י-רבי שלמה יצחקי. הוא נולד בעיר טרוייש שבצרפת בשנת 1040-בערך, חיבור פירוש לתלמוד הבבלי ולתנ"ך, ונחשב עד היום לגדול המפרשים.
בפירושו לתורה הציג רש"י שיטה חדשה, באומרו "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" (בראשית ג'-ח'), כלומר שרש"י אומר ישנם מדרש חז"ל רבים שמבארים את המקרא, אולם הפירוש שלי יתמקד לא במדרש חז"ל אלא בפשוטו של מקרא. פירושו זה סימן את התחלתה של אסכולה פרשנית חדשה-"פשוטו של מקרא". אחריו באו פרשנים אחרים שהרחיבו שיטה זו, פרשנים כגון רבי יוסף קרא, הרשב"ם, רבי יוסף בכור שור ורבי אליעזר ממגנצא.
בעבודתינו זו נתמקד ברבי שמואל בן מאיר המכונה "הרשב"ם", ולשם כך נקדים רקע לדמותו.
הרשב"ם הוא קיצור לשם ר' שמואל בן מאיר, חי בצרפת בן השנים 1158-1080, אימו היא ביתו של רש"י "גדול הדור", נולד ברמרו הסמוכה לטרוייש (מקום מושבו של רש"י). הוא למד תורה מפי אביו ומפי אבי אמו - רש"י. הרשב"ם היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד הבבלי, ומבין ראשוני ומגדולי בעלי התוספות, לאחר פטירתו של רש"י נחשבו הרשב"ם ואחיו "רבינו תם" לגדולי הדור. אף על פי שרשב"ם פירש כנראה את רוב ספרי המקרא , אין בידינו אלא פירושו לתורה , שרידים מפירושיו לנ"ך (שהובאו בספר ערוגת הבושם), ופירוש לקהלת המיוחס לו.
ביסס את פירושיו על דיוק בלשון הכתוב לפי הפשט והסתמך על מנחם בן סרוק ועל דונש בן לברט שכתבו בעברית. בפירושו לתורה העיד על עצמו כי בא להשלים את מלאכת סבו (רש"י), ואילו בפתיחת ספר ויקרא כתב "ספר ויקרא-הלכות מרובות יש בו והתבוננו החכמים בפירוש זקני כי לא אאריך אלא במקומות שיש לפרש פשוטי המקראות" מכאן שסבר שלא פירש סבו תמיד את פשוטי המקראות, וכן כתב בהקדמת ספר ויקרא "ואשר שם לבו לדבר יוצרינו, אל יזוז מנימוקי זקני רבנו שלמה ואל ימוש מהם, כי רוב הלכות ודרשות שבהם קרובים לפשוטי המקראות, מייתורם או משינוי הלשון יש ללמוד כולם. וטוב אשר תאחוז בזה אשר פירשתי, וגם מזה אל תנח ידך", כלומר שרשב"ם בעצמו כותב שפירש מדרך שונה משל רש"י וממליץ ללמוד גם את פירושו של רש"י סבו.
ואכן דרכו של רשב"ם שונה מזו של רש"י בכך שפירש רק לפי הפשט וכמעט שאין בדבריו פירוש לפי הדרש. אפשר למצוא בפירושו כמה היגדים מתודולוגיים שבהם הוא מציג את דרכו בפרשנות המקרא. בראש פרשת וישב ( בראשית לז, ב) הוא כותב "ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו (שבת סג ע"א), אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין, ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי שלושים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלוש עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר , ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא ... ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות ... וגם רבנו שלמה , אבי אמי , מאיר עיני גולה , שפירש תורה נביאים וכתובים , נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל, נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום ". ובראש פרשת משפטים (שמות כא,א) הוא כותב "ידעו ויבינו יודעי שכל כי לא באתי לפרש הלכות אף על פי שהם עיקר, כמו שפירשתי בבראשית, כי מיתור המקראות נשמעין ההגדות וההלכות ומקצתן ימצאו בפירושי רבנו שלמה אבי אמי זצ"ל, ואני לפרש פשוטן של מקראות באתי, ואפרש הדינין וההלכות לפי דרך ארץ (לפי המובן הפשוט), ואף על פי כן ההלכות עיקר כמו שאמרו רבותינו 'הלכה עוקרת מקרא' (סוטה טז ע"א).
מתוך ההיגדים הללו משתמע אליבא דרשב"ם, שחז"ל הפיקו דרשות והלכות ודינים מאריכות הלשון, מייתורה, ועל ידי המידות שהתורה נדרשת בהן, אבל הם ידעו שאין אלה פשט הכתוב. עיקרון חשוב בפירושו של רשב"ם הוא הפירוש לפי "דרך ארץ"-דהיינו לפי הבנתם הטבעית של בני אדם. הוא התפלמס עם הנוצרים ויש בפירושיו כאלה שנועדו במפורש ל"תשובת המינים", כלומר לדחות את פירושיהם המגמתיים של הנוצרים (ראה פירושו לשמות ג,כב . לויקרא יא,ג . יט,יט ועוד ועוד). רשב"ם הכיר בכך שההלכה היא העיקר, אבל הוא עצמו בא רק לפרש פשוטם של מקראות. בעוד שלרש"י הדרש והפשט הם נפרדים ואינם תלויים זה בזה, סובר הרשב"ם שהדרש תלוי בפשט "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ולפי שהפשט הוא יסוד של הדרש. לפיכך מתעסק הרשב"ם בכתוב
כדי להוציא ממנו את כוונתו לפי הפשט ולא עוסק בדרש כי העסק המרובה בדרש מונע לפי דעתו את האדם מלהגיע ל"עומק פשוטו של מקרא".
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
