סמינריון- דיני חברות

המצוי והרצוי לגבי הסדר אנכי בשרשרת הייצור

תוכן עניינים

מבוא. 2

השאלות המשפטיות הרלוונטיות. 4

מה טוען החוק בישראל. 6

הפסיקה בתחום הסדרים כובלים.. 9

טענות מלומדים.. 14

ביקורת על הרצוי והמצוי לגבי הסדר אנכי שרשרת הייצור. 17

ביבליוגרפיה. 20

מבוא

הנושא שבחרתי הוא- "המצוי והרצוי לגבי הסדר אנכי בשרשרת הייצור".

בחרתי בנושא זה ממספר שיקולים הן אקדמיים, הן פרקטיים והן ציבוריים-כלכליים:

היעדר הבחנה חקיקתית ברורה- דיני ההסדרים האנכיים בישראל לוקים במידה מסוימת בחוסר וודאות, היעדר פסיקה עקבית ויחד עם זאת בחדשנות בלתי פוסקת. פער זה יוצר מרחב מחקרי מעניין ומעשיר, בו יש מקום לביקורת, דיון והצעת מודלים וגישות חלופיות וחדשות.
פסיקה עדכנית המעוררת עניין והד ציבורי- פסקי הדין הניתנו בנושא בתחום זה עוררו הד ציבורי רחב, שכן פסקי דין אלה נוגעים באופן מובהק ליוקר המחיה ולמחירים בשוק המקומי, דוגמת פס"ד שופרסל[1] ופס"ד טבעול[2].
רלוונטיות מעשית- התחום המסחרי מהווה עבורי תחום עניין מרכזי, שבו אני רואה את עתידי המקצועי. במסגרת זו, דיני התחרות הכלכלית ככלל, וההסדרים האנכיים בפרט, מהווים נדבך משמעותי המחייב הבנה מעמיקה וניתוח שיטתי. בחירת נושא זה לעבודה סמינריונית נובעת מרצוני להעמיק בתשתית המשפטית, הרגולטורית והפסיקתית של תחום זה, ולהעשיר בו את הבנתי.
חוסר היכרות מוקדמת עם התחום- דווקא בשל העובדה שאין לי ניסיון קודם מעשי ולימודי בתחום ההסדרים האנכיים ודיני התחרות, אני רואה בעבודה זו הזדמנות להעמיק בחקר הנושא, לרכוש הבנה מערכתית של התחום ולהרחיב את ארגז הכלים המשפטי שלי בהתמודדות עם סוגיות מסחריות מורכבות.

דוגמא מהפסיקה-

ע"פ 5823/14 שופרסל בע"מ נ' מדינת ישראל-

במקרה זה, בית המשפט העליון (מפי המשנה נשיאה רובינשטיין ובהסכמת השופטים הנדל ושהם) קבע כי הכתבת מחיר מינימום ע"י שופרסל לקמעונאים מהווה הסדר אנכי אנטי-תחרותי, המנוגד לחוק ההגבלים העסקיים.

ההסדר יצר שני נזקים עיקריים:

פגיעה בצרכנים: מניעת מבצעים והוזלת מחירים באמצעות תחרות בין קמעונאים.
עיוות השוק: שמירה על רמת מחירים גבוהה יותר מזו שהייתה מתקיימת בתנאי תחרות חופשית.

בנוסף, בימ"ש דן בשאלה האם ההסדר בא בנוסף בגדרי סעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים (כיום- חוק התחרות הכלכלית[3]). נפסק כי יש לעשות שימוש זהיר בהחלת סעיף 2(ב) לחוק על הסדרים אנכיים מטבעם, וככלל לבחנם תחת סעיף 2(א) לחוק, היינו בהתאם לעלילות פגיעתם בתחרות. השאלה האם יש להותיר פתח צר לבחינת הסדרים אנכיים חריגים לפי סעיף 2(ב) לחוק נותרה ב"צריך עיון".

הבעייתיות הקיימת היא אי-הבהירות אשר יוצרת סיכון משפטי עבור עסקים הנסמכים על הסדרים אנכיים, שכן גבולות האיסור אינם מוגדרים דיים ובמצב זה, עסקים עשויים להימנע מיצירת הסדרים אנכיים מועילים מחשש להפרת החוק, או לחלופין- לנצל את אי-הבהירות כדי להטות תחרות.

[1] דנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף-הים (1994) בע"מ, ‏פ"ד נו(1) 56 (2001) (להלן: פס"ד טבעול).

[2] ע"פ 5823/14 שופרסל בע"מ נ' מדינת ישראל ‏‏(נבו 10.8.2015).(להלן: פס"ד שופרסל).

[3] חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988. (לשעבר חוק ההגבלים העסקיים).