גלובליזציה והגירה: המקרה הישראלי
מרצה:
מגיש:
ת.ז:
תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת ספרות 4
גלובליזציה והגירה 4
גלובליזציה בישראל 6
מאפייני המהגרים בישראל 7
מדיניות ההגירה של ישראל 9
לפני שעות התשעים 9
משנות התשעים עד ינואר 2010 10
מינואר 2010 עד היום 12
סיכום 14
ביבליוגרפיה 16
מבוא
עבודה זו באה לבחון את השפעת הגלובליזציה כוח העבודה בישראל, כאשר ההתמקדות הינה בתהליך ההגירה שהתעצם עם השנים עקב הביקוש הרב מצד מהגרים לעבודה בישראל. שאלת המחקר של העבודה היא לעמוד על התמורות שחלו בתופעת ההגירה לאורך השנים וכיצד הן השפיעו ועיצבו את מדיניות של ממשלת ישראל, בשלוש תקופות שונות; לפני שנות התשעים, משנות התשעים ועד לשנת 2010 וכן משנת 2010 עד לימינו ?
קבוצת המהגרים מתחלקת לכמה קטגוריות; עובדים זרים חוקיים, תיירים ללא אשרה ומסתננים בלתי חוקיים. בישראל נכון לשנת 2014 ישנם 84,296 עובדים זרים לפי נתוני הרשות להגירה ואוכלוסין. נתון זה כולל 64,449 עובדים זרים באשרה חוקית ו-14,847 עובדים שפגה האשרה שלהם והם נשארו בישראל בניגוד לחוק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישנם כ-110,000 עובדים זרים חוקיים, כקבוצה אחת ללא חלוקה לפי תוקף האשרה שלהם. קבוצת התיירים ללא אשרה מונה כ-93,000 אנשים, וקבוצת המסתננים הלא חוקיים מונה כ 55,000 אנשים. קבוצת המסתננים הלא חוקיים מגיעה ברובה המוחלט ממדינות אפריקה (פינקלשטיין 2014: 2).
תהליך הגלובליזציה שהחל עקב המהפכה הפוסט תעשייתית והתרחב לאחר נפילת הגוש הסובייטי בתחילת שנות התשעים יצר שינוי מהותי באופן התקשורת בין גורמים שונים ברחבי העולם. בין השינויים היו שבירת הגבולות, העברת הון ומידע, תנועה חופשית של אנשים וסחורות, ושיפור אמצעי התחבורה והניידות (Barker 2012: 113). שינויים אלה הפכו את העולם למעין "כפר גלובלי". לתהליכים אלה יש השפעה על הכלכלה, החברה, הפוליטיקה, התרבות, הסביבה ואורח החיים של אזרחי העולם.
אחד המאפיינים הבולטים של תהליך הגלובליזציה הינו התעצמות תופעת ההגירה, שנבעה עקב התרחבות הפערים בין איכות ורמת החיים בין מדינות מפותחות ומתקדמות לבין מדינות חלשות ומתפתחות. הדבר הביא לכך שאזרחי האחרונות רצו לשפר את תנאי חייהם והיגרו לאלו הראשונות. מבחינת המעסיקים של המדינות המארחות, לעובדים הזרים יש כמה יתרונות בולטים: הם מוכנים לעבוד יותר שעות עם שכר נמוך יחסית, הם נגישים וזמינים, בדרך כלל הם אינם מודעים לזכויותיהם וחסרי יכולת התארגנות. מאפיינים אלה פוגעים לא פעם באזרחי המדינות המאחרות, בעיקר אלו הנמנים עם השכבות החלשות. במדינות רבות פגיעה זו מתפתחת להווי אנטי-הגירתי בקרב האזרחים במדינה שמרגישים חוסר בטחון כלכלי או פוליטי (Barker 2012: 116).
המהפכה הטכנולוגית שצוברת תאוצה בתקופה האחרונה, מביאה לשימוש מוגבר במכונות בתעשייה ושירותים שונים, ובכך מפחיתה את הצורך בעבודה אנושית ובפרט מהגרים. הפחתה זו נותנת לגיטימציה להקשחת מדיניות ההגבלה על הגירת עבודה (34Peters 2015: )
בשנות התשעים התעצם תהליך הגלובליזציה בעולם כולו ואינו פסח גם על ישראל. עקב היותה של ישראל שחקן בעולם הגלובלי וכמדינה שרמת החיים בה עלתה בעשורים האחרונים, החלה גם היא לקלוט מהגרי עבודה לצורך עבודות "קשות". תחילה היו אלה הפלסטינים מהשטחים ששימשו ככוח אדם זול בענפי הבנייה, החקלאות, המזון ועוד, אך לאחר החמרת המצב הביטחוני בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, החלו להחליפם עובדים זרים ממדינות שונות. הדבר נעשה באישור ממשלת ישראל, שאמנם ראתה בצעד זה כזמני, אך מצאה עצמה מתמודדת עם תופעה זו עד לימים אלו. כאמור, הנפגעים העיקריים מההגירה הגוברת לישראל הם בני השכבות החלשות (סמיונוב ולרנטל 2005: 227).
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
