שם הקורס: זהות קולקטיבית והשסע העדתי בישראל
מס' הקורס: 93-116-20
מגיש:
מבוא 2
סקירה תיאורטית 4
צה"ל 4
הקמתו של צה"ל כצבא העם 4
אידיאלים וצרכים 5
השסע העדתי 6
מקורות השסע העדתי 6
פערים בין מזרחים לאשכנזים בישראל 8
מדיניות כור ההיתוך 9
התמורות בצה"ל והשפעתו על ה"כניסה" לחברה הישראלית 11
מדיניות כור ההיתוך בצה"ל 11
אפליית חיילים מזרחיים בצה"ל 14
צה"ל כמנוף לשוויון ולמיזוג בין אשכנזים למזרחיים 16
דיון ומסקנות 19
ביבליוגרפיה 21
העיסוק בשסע העדתי בכלל ובשנים האחרונות בפרט, מעורר התעניינות מחודשת במכלול נקודות הזיקה שבין העדתיות לבין הצבא בישראל. בנוסף, אנו עדים לשינויים במעמדו של הצבא הישראלי כ"צבא העם". יחד עם זאת, הצבא עדיין ממלא תפקיד מרכזי בהגדרת האזרחות ובקביעת גבולות המדינה. לאורך השנים נתפס הצבא כגוף שאחד מתפקידיו המרכזיים, לצד התפקיד הביטחוני, לשמש כור היתוך. השאלות המרכזיות שעולות הן, האם השסע העדתי בחברה הישראלית, מופיע על כל גילויו וחומרתו גם בצה"ל? האם צה"ל אכן פועל כמנוף לשוויון ולמיזוג בין האשכנזים למזרחיים עבור החברה כולה בישראל? והאם צה"ל ככור היתוך, עדיין משמש ככרטיס הכניסה לחברה הישראלית?
מהקמתה של המדינה ועד לסוף שנות השמונים של המאה העשרים, כוננה המשוואה הישראלית על בסיס התגמולים הסמליים, בדמות דומיננטיות חברתית, שהעניקה המדינה לרובד האשכנזי-חילוני, שהיה חוט השדרה החברתי של צה"ל, כתמורה להקרבתו בשדה הקרב ובשם הקרבה זו. משנות השמונים, הפכה החברה הישראלית לחברה של כלכלת שוק, אשר בישרה על ביסוס הדומיננטיות האשכנזית-חילונית גם בלי הזדקקות להקרבה הצבאית כמנגנון המקנה לגיטימיות. החל משנות התשעים, השתנה הרכבו החברתי של הצבא, שהושתת על קבוצות פריפריאליות, בעיקר זו של המזרחיים (לוי, 2007).
הציבוריות הישראלית מכירה שלושה מקרים עיקריים שבהם הצטלב צה"ל עם הסוגיה העדתית. המקרה הראשון היה אנקדוטיאלי לחלוטין, והכוונה לתקווה שבו הביע דוד בן גוריון ליום שבו יהיה רמטכ"ל תימני כמעין הוכחה להצלחת הציונות ושילוב העליות. המקרה השני היה הסערה שגרם דודו טופז במערכת הבחירות של שנת 1981, כשאמר בכיכר מלכי ישראל דאז, ש"הצ'חצ'חים של הליכוד הם שין-גימלים אם הם בכלל מתגייסים לצבא". המקרה השלישי, קשור בפרשת קו 300, ובטענה שלפיה בכירי שב"כ בחרו להפיל את תיק הריגת המחבלים על הקצין המזרחי – תא"ל דאז יצחק מרדכי.
למרות זאת, צה"ל נתפס על פי רוב ככור היתוך אידיאלי, והמספרים מצביעים לכאורה על חריגות בהשוואה לשאר מוקדי הכוח: ארבעה מששת שרי הביטחון האחרונים היו מזרחיים, וכך גם ארבעה מששת הרמטכ"לים האחרונים. אפשר להוסיף לכך ששני ראשי המוסד האחרונים מזרחיים (כולל ראש השב"כ יורם לוי).
יחד עם זאת בין החוקרים השונים קיימת תמימות דעים, לפיה לשינוי במבנה החברתי בצבא, לא היה קשר לכור ההיתוך של בן גוריון, או ביצירת חברה חדשה בישראל, אלא גורמים חיצוניים, אחרים אשר השפיעו על ההיררכיה החברתית החדשה בצבא. ההנחה היא, כי במהלך שנות השמונים של המאה העשרים, איבדה האליטה האשכנזית-חילונית הוותיקה את העניין בצה"ל, בין השאר בגלל שינויים פוליטיים וחברתיים, אבל גם בשל ירידה בהילה ובהטבות שנלוו לתפקידים בצמרת הצבא. למעשה, האשכנזים פינו מרצונם את המקום למזרחיים, דתיים ועולים ממדינות ברה"מ לשעבר, כאשר החל משנות השמונים, אנו רואים ירידה בערכו של הצבא, בעיקר לנוכח הירידה בתנאים, בפנסיות ובשינוי הכלכלי פוליטי במדינה (לוי, 2003).
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את צה"ל והקמתו של "צבא העם", דרך הצרכים והערכים שעל פיהם נבנה צה"ל.
בחלקה השני, סוקרת העבודה בהרחבה את השסע העדתי בישראל, תוך התמקדות בהבנת מקורות השסע, הפערים בין מזרחיים לאשכנזים וכן סוקר חלק זה את מדיניות "כור ההיתוך" של בן גוריון.
בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את התמורות שחלו בצה"ל והשפעתו על הכניסה לחברה הישראלית, תוך התמקדות ב"כור ההיתוך" הצה"לי, אפליית חיילים מזרחיים כן או לא בצבא, ולבסוף סוקר חלק זה האם היותו של צה"ל כור היתוך, אכן משמש כמנוף לשוויון ולמיזוג ומהווה כרטיס כניסה לחברה הישראלית.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
