תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    השפעת התכנים המועברים באולפן על הזהות הדתית-יהודית של העולים מברית המועצות – עבודה סמינריונית איכותנית, כולל ראיונות!

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 350.00₪
    מספר מילים: 9283
    מספר מקורות: 13
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    השפעת התכנים המועברים באולפן על הזהות הדתית-יהודית של העולים מברית המועצות

    תוכן עניינים
    מבוא 1
    סקירת ספרות 3
    הזהות האישית והזהות החברתית 3
    בין זהות יהודית לזהות דתית 4
    אולפני העולים 6
    ההיברידיות הישראלית 6
    שיטה 8
    כלי המחקר 8
    הליך המחקר 9
    ממצאים 9
    הסיבות לעלייה לישראל 9
    הזהות הדתית לפני העלייה לארץ ישראל 10
    השפעת החוויה באולפן על הזהות הדתית 11
    הזהות הדתית כיום 13
    מסקנות ודיון 15
    ביבליוגרפיה 17
    נספחים - ראיונות 19

    מבוא
    החברה והתרבות הישראליות הן פלורליסטיות, וזאת כתוצאה מהרכבה החברתי של אוכלוסיית ישראל - חברה רב-תרבותית. ניתן לראות כי בישראל, קהילות תרבותיות שונות שוכנות זו לצד זו; קהילות דתיות וחילוניות, אשכנזיות ומזרחיות, עולים מרוסיה וצברים ועוד. לכל אחת מן התרבויות הללו קיימת מסורת משלה, עולם ערכים וסמלים משלה ואף שפה משלה. יחד עם זאת, לכלל התרבותיות הללו ישנם יסודות משותפים והשפעה הדדית ביניהם. התרבות הישראלית הינה במידה רבה תרבות כלאיים, אשר מושפעת ממסורות מערביות ומזרחיות, חילוניות ודתיות (וינריב, 2000).
    הדת האזרחית משפיעה על הזהות היהודית והזהות הדתית של אזרחי המדינה. הזהות היהודית, פירושה לקחת חלק בקהילה שהעבר הינו יסוד מהותי בכינונה. זהות, תרבות, תודעה, דת ופרקטיקות יהודיות הן בעלות עומק היסטורי שראשיתן בעבר הרחוק. עד לשנות התשעים של המאה העשרים המחלוקות היו סביב העיקרון הסמלי, ולא באו לידי ביטוי בפרקטיקה מעשית. אולם, העלייה הגדולה מחבר העמים בתחילת שנות ה-90, אתגרה את ההפרדה בין ההגדרה התיאורטית לפרקטיקה המעשית עם הצטרפותם של כרבע מיליון עולים, אשר הוגדרו לפי ההלכה כלא-יהודים משמע לא נולדו לאם יהודייה (כהן, 2006).
    העולים אשר הוגדרו כלא-יהודים לפי ההלכה עברו מעין תהליך של "גיור סוציולוגי". תהליך ה"גיור סוציולוגי" מדגיש את המושג "גיור" שכן העולים אשר מוגדרים כלא יהודים לפי ההלכה, עוברים מעין תהליך של הצטרפות לקולקטיב היהודי בישראל, אף על פי שלא עברו גיור דתי והופכים ל'יהודים לא-יהודים'. הגיור הסוציולוגי מותיר את המתגיירים הסוציולוגיים במעמד ביניים מעורפל, המשפיע על תפיסתם והגדרתם העצמית (כהן, 2006).
    אחת הפרקטיקות לגיור הסוציולוגי הינה אולפני העולים. האולפן הינו מסגרת ללימוד אינטנסיבי של השפה העברית לעולים חדשים (הופמן ולוי, 2004). למידת שפה הינה למידת תרבות, ורכישת מידע לשוני ומידע חברתי. קיימת תלות הדדית בין שפה ותרבות, היות ולשפה יש תפקיד חשוב בתהליך החיברות. מבחינת המהגרים, השפה החדשה היא לא רק דרך להתמצא במקום החדש, אלא גם מהווה היבט חשוב בבניית הזהות החדשה. מכאן והאולפן שימש לא רק מסגרת ללימוד שפה, אלא גם מקום אשר בו הנחילו את הערכים והתרבות המשותפת לכל אזרחי מדינת ישראל (פרחי, 2013).

    האולפן משפיע על יצירת מרחב שלישי-חדש שבו מעוצבת דתיותם של העולים. המרחב השלישי אינו מקובע אלא הוא תמיד אמביוולנטי. במרחב השלישי נעשה תהליך של משמוע מחדש של מושגים וסימנים, דהיינו סמליה של התרבות בשיח הקיים מנוכסים, מתורגמים ומוכנסים להקשרים היסטוריים חדשים (Bhabha,1994 ). בהקשר של העולים באולפן, ניתן לראות כי ישנה יצירה של דתיות מסוג אחר שאינה מייצגת המשכיות מסורתית אלא, היא תוצר של פרטים הפועלים ומתמודדים בתנאים כלכליים, פוליטיים וחברתיים דינמיים ומשתנים. אי לכך, הסיטואציה שבה נמצאים העולים היא עיצוב דתיות חדשה אלטרנטיבית, סוג של חיבור בין זהויות. הזהות היברידית המאפשרת לו להתנגד לנרטיבים הסגורים של דתיות, חילוניות, חרדיות ומסורתיות, וזאת מתוך יצירתיות וניסיון להבניה של זהות חדשה (מוצפי-האלר, 2004(.
    מטרת עבודה זו הינה לבחון את השפעת התכנים המועברים באולפן על הזהות הדתית-יהודית של העולים מברית המועצות, וזאת באמצעות ניתוח ראיונות חצי-מובנים אשר השתתפו בהם עולים מברית-המועצות אשר נמצאים מעל 10 שנים בארץ.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: